יש צילומים שמספרים סיפור.
ויש צילומים שמשנים את הדרך שבה העולם רואה אותו.

לאורך ההיסטוריה נשים רבות החזיקו מצלמה מול מציאות קשה – מלחמות, משברים וקונפליקטים – והצליחו להאיר דרך העדשה את הסיפור האנושי שמאחורי האירועים.

יום האישה השנה מגיע אלינו בישראל בתקופה מורכבת במיוחד. מציאות של מלחמה, מילואים, משפחות שמחזיקות שגרה בתוך אי־ודאות.

דווקא בזמנים כאלה צילום מקבל משמעות עמוקה יותר. לא רק כאמנות – אלא כדרך להבין בני אדם.

במאמר הזה בחרנו לעצור לרגע ולהביט בכמה מהצלמות שהשפיעו על הדרך שבה העולם רואה מציאות. חלקן צילמו מלחמות, אחרות תיעדו חברות ואנשים בתוך מציאות מורכבת – אבל לכולן היה דבר אחד משותף: היכולת לראות את האדם בתוך הסיפור הגדול.

צילום מלחמה – לראות את האדם בתוך ההיסטוריה

צילום מלחמה אינו רק תיעוד של קרבות.

לעיתים קרובות התמונה החשובה ביותר אינה של טנק או פיצוץ — אלא של אדם.

ילד שמביט סביבו.
חייל ברגע של מנוחה.
משפחה שמנסה להחזיק שגרה בתוך מציאות קשה.

צלמות רבות לאורך השנים הצליחו להביא מבט אנושי במיוחד למציאות הזו.

גרדה טארו – חלוצה בצילום מלחמה

Gerda Taro הייתה אחת מצלמות המלחמה הראשונות בעולם.

בשנות ה-30 היא תיעדה את מלחמת האזרחים בספרד לצד הצלם
Robert Capa.

טארו לא צילמה מרחוק. היא הייתה ממש בתוך החזית.

ב-1937 נהרגה במהלך עבודתה והפכה לצלמת המלחמה הראשונה שנהרגה בעת עבודתה.

למרות חייה הקצרים, התמונות שלה נשארו עד היום עדות חזקה לכוחו של צילום.

לצפייה בעבודותיה:

International Center of Photography
https://www.icp.org/browse/archive/constituents/gerda-taro

לינזי אדאריו – המבט האנושי של מלחמות המאה ה-21

Lynsey Addario היא אחת מצלמות המלחמה החשובות של זמננו.

היא תיעדה אזורי מלחמה רבים בעולם:

אפגניסטן
עיראק
לוב
אוקראינה

אך מה שמייחד את עבודתה הוא לא רק הקרבות – אלא החיים שבתוך המלחמה.

נשים.
משפחות.
פליטים.

המבט שלה מזכיר לנו שהמלחמות הן תמיד קודם כל סיפור אנושי .

לצפייה בעבודותיה:

https://www.lynseyaddario.com

מרגרט בורק-וייט – עדות היסטורית דרך מצלמה

Margaret Bourke-White הייתה אחת מצלמות העיתונות הראשונות של מגזין
LIFE magazine.

היא הייתה גם האישה הראשונה שצילמה בחזית מלחמת העולם השנייה.

בין התמונות החשובות שלה נמצאות גם התמונות הראשונות ממחנות הריכוז לאחר שחרורם.

הצילום שלה הפך למסמך היסטורי.

לצפייה בעבודותיה:

https://www.icp.org/browse/archive/constituents/margaret-bourke-white

לי מילר – עדות אישית למלחמת העולם השנייה

Lee Miller היא אחת הדמויות המרתקות בתולדות הצילום.

היא החלה כדוגמנית והפכה לכתבת צילום של מגזין
Vogue במהלך מלחמת העולם השנייה.

היא תיעדה את:

הפצצות לונדון
שחרור פריז
מחנות הריכוז לאחר שחרורם

אחת התמונות המפורסמות ביותר שלה צולמה באמבטיה בדירתו של
Adolf Hitler לאחר נפילת המשטר הנאצי.

לצפייה בעבודותיה:

לינדה מקארטני – מבט אינטימי על עולם המוזיקה

Linda McCartney הייתה אחת מצלמות המוזיקה המשפיעות של שנות ה-60 וה-70.

ב-1968 היא הפכה לאישה הראשונה שצילום שלה הופיע על שער מגזין Rolling Stone.

היא צילמה אמנים רבים, ביניהם:

Jimi Hendrix
Janis Joplin
Eric Clapton
Aretha Franklin

הצילום שלה הצליח לתפוס רגעים אנושיים בתוך עולם של כוכבים.

לצפייה בעבודותיה:

https://lindamccartney.com

צלמות ישראליות שמספרות את הסיפור המקומי

צילום אינו רק תיעוד של מלחמות.

לעיתים קרובות הוא תיעוד של חברה שלמה שחיה בתוך מציאות מורכבת.

בישראל פועלות צלמות רבות שמצליחות להביא מבט עמוק על החברה והזהות המקומית.

מיכל חלבין – פורטרטים בין מציאות לבמה

Michal Chelbin היא אחת הצלמות הישראליות המצליחות בעולם.

הפורטרטים המדויקים שלה מציגים אנשים אמיתיים – מתעמלים אולימפיים, חיילים צעירים, אסירים ואנשים ממקומות שונים בעולם.

הצילום שלה בוחן שאלות של זהות, כוח ופגיעות אנושית.

לצפייה בעבודותיה:

ורדי כהנא – דיוקן של החברה הישראלית

Vardi Kahana היא אחת הצלמות התיעודיות החשובות בישראל.

בפרויקט הידוע שלה “משפחה אחת” היא תיעדה משפחה ישראלית לאורך עשרות שנים.

דרך הפרויקט הזה היא הצליחה ליצור למעשה דיוקן רחב של החברה הישראלית.

לצפייה בעבודותיה:

https://www.vardikahana.com

רינה קסטלנואו – צילום מלחמה בישראל

Rina Castelnuovo היא אחת מצלמות העיתונות הבולטות שפעלו בישראל.

במשך שנים היא תיעדה עבור
Reuters
את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת המציאות המורכבת באזור.

הצילום שלה משלב דיוק עיתונאי עם רגישות אנושית.

לצפייה בעבודותיה:

מוזיאון ארץ ישראל

אבישג שאר-ישוב – צילום עיתונות מהשטח הישראלי

Avishag Shaar-Yashuv היא צלמת עיתונות ישראלית המתמחה בצילום דוקומנטרי ובצילום חדשות.

בעבודותיה היא מתעדת את המציאות הישראלית מקרוב – החל מאירועים ביטחוניים ועד רגעים אנושיים בתוך חיי היום-יום.

הצילום שלה מתאפיין בגישה ישירה ולא מתייפייפת:
מצלמה שמביטה במציאות כפי שהיא, אך מצליחה למצוא בתוך האירועים גם רגעים של אנושיות, רגש וסיפור.

כצלמת עיתונות הפועלת בשטח, עבודתה ממשיכה מסורת ארוכה של צלמים וצלמות המתעדים את המציאות בזמן אמת – מתוך הבנה שהצילום אינו רק תיעוד, אלא גם עדות היסטורית.

לצפייה בעבודותיה:

אתר הפורטפוליו
https://www.avishag-sy.com/

Instagram
https://www.instagram.com/avishag_sy/

הצלמות של הקהילה שלנו

הצלמות הגדולות של ההיסטוריה התחילו בדיוק כמו כל צלם אחר – עם מצלמה, סקרנות ורצון לספר סיפור.

בקהילת Studio RL פועלות היום עשרות צלמות מוכשרות – חלקן בתחילת הדרך וחלקן כבר עם שפה אישית מאוד ברורה.

יום האישה הוא הזדמנות מצוינת לעצור רגע ולשאול:

איזה סיפורים נשיים מחכים להיאמר דרך המצלמה שלנו?

ולכן החלטנו להפוך את המאמר הזה גם להזמנה.

הזמנה לצלמות של הקהילה שלנו – וגם לצלמים – לקחת חלק

אתגר צילום ליום האישה – קהילת Studio RL

לכבוד יום האישה אנחנו מזמינים את קהילת הצלמים של Studio RL להשתתף באתגר צילום קטן.

המשימה

צלמו אישה שמספרת את הסיפור של התקופה הזאת.

זה יכול להיות:

• בת זוג של מילואימניק
• אמא שמנהלת בית בתקופה מורכבת
• יוצרת או אמנית
• אישה שהנוכחות שלה מבטאת כוח שקט

המטרה אינה צילום מושלם.

המטרה היא צילום עם סיפור.

כתב : שייקה איתן

הפוסט נשים מאחורי העדשה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

אנחנו נמצאים בתקופה שלא בחרנו בה.
המציאות נכפתה עלינו.
הסטודיו סגור. סדנאות מוקפאות. מפגשים נדחים.
המרחב הציבורי הצטמצם — והמרחב האישי התרחב.

אבל צילום אמיתי מעולם לא היה תלוי לוקיישן.
הוא תלוי תודעה.

דווקא עכשיו — כשהחוץ רועש, לא יציב ולעיתים מאיים —
הפנים הופך לזירה המשמעותית ביותר ליצירה.

והשאלה היא לא מה אי אפשר לצלם
אלא:
מה מתגלה כשאנחנו נשארים במקום אחד?

למה בכלל לצלם בבית?

כי מגבלה מייצרת עומק.
כשאין שפע לוקיישנים, אנחנו מפסיקים לרדוף אחרי "יפה" ומתחילים לראות "אמיתי".

כי הבית הוא מראה.
החפצים, הצללים, הסידור, הבלגן, האור שנכנס בשעה מסוימת — כולם מספרים סיפור.

כי שליטה מלאה באור קיימת שם.
צילום ביתי הוא מעבדה מושלמת להבנת אור טבעי, כיווניות, רפלקציה, חסימה והצללה.

כי יצירה בזמן משבר היא בחירה ערכית.
אנחנו לא מחכים שהמציאות תסתדר כדי ליצור.
אנחנו יוצרים בתוכה.

לפני שמצלמים – תרגיל דמיון מודרך

אני רוצה שכל אחד יעצור רגע לפני שהוא מרים מצלמה.

שבו בשקט.

עצמו עיניים.

דמיינו שאתם נכנסים לבית שלכם בפעם הראשונה.
אתם לא הדיירים.
אתם צלמים שהוזמנו לתעד חיים של מישהו אחר.

מה מושך אתכם?
איפה האור נוגע?
איזה חפץ טעון רגשית?
איזה קיר מספר סיפור של זמן?

עכשיו פקחו עיניים.

זה הבית שלכם —אבל ראיתם אותו לראשונה.

המשימה המורכבת:
“עולם פנימי”

אני רוצה להפוך את התקופה הזו לתהליך עומק.

זו לא משימה של תמונה אחת.
זו סדרה.

שלב ראשון: מיפוי אור

במשך יומיים — לא מצלמים.

רק מתבוננים.

באיזו שעה נכנס האור החזק ביותר?

מתי האור רך?

איפה נוצרים צללים דרמטיים?

איזה חדר משתנה הכי הרבה במהלך היום?

רושמים.

צילום הוא לא רק לחיצה — הוא מחקר.

שלב שני: אובייקט טעון

בחרו חפץ אחד בבית שיש לו משמעות עבורכם בתקופה הזו.

לא היפה ביותר.
המשמעותי ביותר.

צלמו אותו ב־5 דרכים שונות:

אור קדמי רך

אור צד דרמטי

סילואט

קלוז־אפ קיצוני

עם נוכחות אנושית (יד, צל, תנועה)

המטרה: להבין איך אור משנה רגש.

שלב שלישי: פורטרט במרחב האישי

צלמו אדם בבית — בן משפחה או את עצמכם.

אבל לא “דיוקן רגיל”.

הנושא הוא:
איך מרגישים בבית בזמן מלחמה.

עבדו עם:

מרחקים שונים (רחב מאוד מול קלוז־אפ אינטימי)

שילוב של חלון כרקע

עומק שדה רדוד מול עומק מלא

שימוש בחצובה וחשיפות ארוכות כדי לבטא תנועה / חוסר שקט

תשאלו את עצמכם:
האם התמונה מספרת מצב?
או רק מראה פנים?

שלב רביעי: צילום מושג מופשט

בחרו מושג אחד:

חוסר ודאות

תקווה

המתנה

שגרה

שקט מדומה

צלמו אותו בלי לכתוב את שמו.
שהצילום ידבר.

זה השלב המאתגר ביותר

כי כאן נכנסת חשיבה אמנותית אמיתית.

למה אני “מאלץ” אתכם לעבוד עכשיו?

כי יצירה בתקופה כזו היא לא רק טכניקה — היא עמדה.

קל לעצור.
קל להגיד "כשזה ייגמר נחזור".

אבל צלם אמיתי לא תלוי נסיבות.
הוא עובד עם מה שיש.

דווקא כשאין רעש חיצוני של הפקות, לוקיישנים, מודלים —
נוצר שקט שמאפשר חקירה עמוקה.

הצילום הביתי מאלץ אותנו:

לעבוד עם אור טבעי בלבד

להבין קומפוזיציה מינימליסטית

להתמודד עם רגש אמיתי

לזקק סיפור בלי תפאורה

וזה שיעור שאין סדנה שיכולה להחליף.

המטרה הסופית – בתום התקופה הזו

אני רוצה שלכל אחד תהיה סדרה בת 6–10 עבודות.

לא תמונות אקראיות.
סדרה.

עם קו רגשי ברור.
עם שפה ויזואלית אחידה.
עם עומק.

כשניפגש שוב בסטודיו —
לא נתחיל מאיפה שעצרנו.
נתחיל ממקום עמוק יותר.

לסיום

המצב החיצוני לא בשליטתנו.

התגובה היצירתית שלנו — כן.

הבית הוא לא מגבלה.
הוא מראה.
הוא מעבדה.
הוא מרחב של גילוי.

ואולי, דווקא דרך העדשה,
נבין משהו חדש על עצמנו.

כתב : שייקה איתן

הפוסט צילום במרחב הביתי בזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

צילום בטבע הוא אחת הצורות הראשוניות והעמוקות ביותר של התחברות עם העולם דרך עדשה. הנוף משתנה, האור נושם, והטבע מציע אינסוף חומרים לצלם הסקרן. אך צילום יצירתי בטבע אינו רק תיעוד של מה שקיים – הוא פעולה אמנותית, דרך לראות, לפרש, ולספר סיפור אישי בעזרת סביבה טבעית.

במאמר זה נעמיק בכמה היבטים חשובים בצילום יצירתי בטבע – מתהליך ההתבוננות, דרך השימוש באור, ועד לגישות הרגשיות והרעיוניות שמבדילות צילום יצירתי מתיעוד רגיל.

1. הטבע כמגרש משחקים חזותי

בטבע הכול קיים כבר – האור, הצבע, הטקסטורה, הקומפוזיציות. אך מה שמבדיל בין צילום רגיל לצילום יצירתי הוא האופן שבו אנו בוחרים לגשת למה שקיים. זהו תהליך של פרשנות – ממש כמו צייר מול קנבס ריק, כך גם הצלם בוחר באיזה פריים, איזו זווית, איזה רגש – הוא רוצה להעביר.

דוגמה:

שדה פתוח יכול להצטלם כמקום שקט ושליו, אך עם עדשה רחבה, זווית נמוכה ועננים דרמטיים, הוא יהפוך למרחב מאיים וטעון. הכול תלוי בעין שלך.

2. להסתכל אחרת: אמנות ההתבוננות

השלב הראשון הוא ללמוד להתבונן. רוב האנשים רואים – אבל לא מתבוננים. להיות צלם יצירתי בטבע זה לשים לב:

• לשבירת אור על גזע עץ
• לתנועה של עשב ברוח
• לאיזון בין צל לאור
• לריתמוס בצורת העלים או בזרימה של מים

הטבע הוא מקום לטיול פנימי – וכל צילום בו הוא שיקוף של מצבך הנפשי.

תרגילים לפיתוח ראייה יצירתית בטבע

• צלמו את אותו מקום 5 פעמים – כל פעם מזווית אחרת.
• הגבילו עצמכם לעדשה אחת – ותגלו פתרונות יצירתיים.
• צלמו נושא מופשט בטבע – טקסטורות, דפוסים, צבעים.
• נסו סיפור – שלוש תמונות שמספרות התחלה, אמצע וסוף.

הצילום כדרך חיים

צילום יצירתי בטבע הוא הרבה יותר מתחביב או מקצוע – הוא דרך להתבונן, להתחבר, להרגיש, ולספר את הסיפור שלך. הוא דורש סבלנות, רגישות, פתיחות לנקודת מבט חדשה. והוא מחזיר לך חוויה – לא רק תמונה.

אז קחו את המצלמה, צאו החוצה, והתחילו לראות באמת.

תובנה חשובה: ככל שתשהה יותר זמן במקום – כך תראה בו יותר. מה שנראה בתחילה "סתמי", יתגלה כעולם שלם של עומק וצורות.

3. שימוש יצירתי באור

האור בטבע משתנה במהירות. צילום יצירתי מנצל את זה:

• אור אחורי (Backlight) יכול להפוך פרח פשוט לאייקון זוהר.
• שעת זהב יוצרת צללים ארוכים ורכים – מצוינת לרגש וחום.
• אור קשה בצהריים מדגיש טקסטורות – שימושי לצילום מופשט או דרמטי.
• ערפל, גשם, שלג – כל אלו הם לא מכשולים אלא כלים יצירתיים.

צלם יצירתי יחשוב: מה האור הזה מאפשר לי להעביר עכשיו – שלא יכולתי לפני שעה?

4. טבע ואדם – שילוב בין עולמות

בצילום יצירתי בטבע, אפשר לשלב דמויות אנושיות – לא כמרכז התמונה, אלא כחלק מהנוף. צלם שעומד בצל עץ, ילד שרץ בשביל, דמות על רקע הר – אלו אלמנטים שיכולים להוסיף קנה מידה, סיפור ורגש.

5.שימוש ביצירתיות בקומפוזיציה 

קומפוזיציה יצירתית יכולה לעשות הבדל עצום:

• השתמשו בהשתקפויות (מים, חלונות, טיפות).
• חפשו מסגרות טבעיות (ענפים, מערות, צמחייה).
• נסו להטות את המצלמה בזווית לא שגרתית.
• השתמשו במוקד רך, בצמצם פתוח, כדי למקד תשומת לב באובייקט מסוים.
• נסו שחור-לבן דווקא בטבע צבעוני – ליצירת אווירה מפתיעה.

6. צילום יצירתי בטבע בעדשות ארוכות

צילום בעדשות ארוכות – טלפוטו – בטבע מאפשר התבוננות אינטימית בפרטים שלרוב אינם נגישים לעין האנושית. מעבר לצילום חיות בר או ציפורים ממרחק, העדשות הארוכות הן כלי ליצירת תמונות מופשטות, גרפיות ואמנותיות.

מה היתרון היצירתי?

• דחיסת פרספקטיבה – עצמים מרוחקים נראים קרובים זה לזה, מה שיוצר עומק מסוג אחר.
• בידוד נושא – טשטוש הרקע (bokeh) בעדשות עם צמצם פתוח מדגיש את נושא הצילום.
• גישה שקטה ולא חודרנית – מאפשרת לצלם סצנות טבע מבלי להפריע להן.

רעיונות לצילום יצירתי בטלפוטו בטבע:

• טקסטורות של הרים מרחוק עם אור רך.
• תיעוד התנהגות חיה ברגע טבעי.
• דמויות קטנות בנוף גדול.
• משחקים של אור וצל בין ענפים או על קווי נוף.

טיפ חשוב: אל תשתמשו בעדשות ארוכות רק לצילום “רחוק” – השתמשו בהן ליצירת פריימים חכמים, גרפיים ומופשטים שמספרים

7. צילום כהבעה רגשית

בטבע אפשר למצוא שקט, בדידות, שמחה, כעס, פליאה. צלם יצירתי לא רק מצלם מה שיש – אלא את מה שהוא מרגיש. לפעמים, צילום עלה בודד על אדמה סדוקה יבטא עצב עמוק יותר מתמונה של סערה.

כתב : שייקה איתן

הפוסט צילום יצירתי בטבע: חיבור בין עין, לב ומצלמה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

הצילום הוא הרבה יותר מהפעלת מצלמה – הוא מבט אישי על העולם. אחת הדרכים העמוקות להתפתח כצלמים היא להיחשף ליצירות של אלו שצילמו לפנינו

כן, גם לפני 100 שנה

למה לצפות בצילומים היסטוריים ?

כשאנחנו בוחנים עבודות של צלמים גדולים מהעבר, אנחנו :

• לומדים קומפוזיציה ותאורה
• מפתחים עין ביקורתית
• מקבלים הקשר רגשי והיסטורי
• שואבים השראה – ונכנסים למוד של יצירה

היסטוריה בצילום היא לא רק שיעור – היא מראה שמכוונת אותנו קדימה

מאסטרים שמהם אפשר להתחיל

• דורותיאה לאנג – צילום חברתי עוצמתי ("אם נודדת")

• אנרי קרטייה-ברסון – אמן הרגע החולף – רגעים מדויקים שאי אפשר לביים

• רוברט קאפה – צילום מלחמות שמרגיש כמו שירה

• אנסל אדמס – שליטה באור וטכניקה בנופים עוצרי נשימה – נופים כמו תפילות

• דיאן ארבוס – פורטרטים שחודרים עמוק

• וויגה פרידלנדר – קולאז'ים חזותיים מפתיעים

• ולצדם – צלמים ישראלים כמו מיכה בר-עם, ורדי כהנא, ומיכל פתאל – שיצרו גופי עבודה משמעותיים בארץ

אז מה הלאה ?

היכנסו לארכיונים, דפדפו בספרים, פתחו יוטיוב – וצאו למסע של גילוי. 

ולא פחות חשוב – צלמו בהשראת מה שראיתם. 

• בחרו נושא
• בחרו אור
• הוסיפו אתכם פנימה

שיח ולמידה – השראה גדלה כשמשתפים. קורסים, ביקורת עבודות, שיחות עם  צלמים אחרים – הם קרקע פורייה לצמיחה

ההשראה נמצאת גם בכם

החיים שלכם, הרגעים האישיים, המבט הייחודי שלכם – הם מקור השראה לא פחות עוצמתי.

ככל שתיחשפו ליותר – כך תמצאו את הקול הפנימי שלכם. 

ואותו – רק אתם יכולים לצלם.

השראה היא לא דבר נדיר – היא מחכה לכם בפינה, באור, במבט. תנו לה מקום

רוצים להעמיק ?

הצטרפו אלינו לקורסים והסדנאות של סטודיו הראל, בהם נלמד גם מהמאסטרים, וגם מהשראה הדדית. 

לפרטים והרשמה >>https://www.studiorl.co.il/

כתב : שייקה איתן

הפוסט צילום והשראה: מבט לאחור שמוביל קדימה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

בואו נתחיל בהבנת המושג הכי חשוב בעדשות!

מה זה אורך מוקד?

בתחילת פוסט טכני, אני משתדל תמיד ליצור יישור קו בין אלו שמבינים יותר לאלו שמבינים פחות.

באופן כללי, המונח "אורך מוקד" מתייחס לשדה הראיה של העדשה. יש צלמים שיתייחסו לאורך המוקד כאשר הם צריכים או מעוניינים לראות את הנושא שלהם קרוב יותר.

אורך המוקד נמדד ב-ממ כאשר מספרים קטנים מציינים אורך מוקד קצר (עדשה רחבת זווית), ומספרים גדולים מציינים אורך מוקד ארוך (עדשה צרת זווית או עדשת "טלה"). ה-MM מציינים מדידה בפנים העדשה והם מתייחסים למרחק שבין המרכז האופטי של העדשה למשטח המיקוד, שזה בעצם החיישן. זאת אומרת שאם אתם מצלמים באורך מוקד 35 מ"מ – זה אומר שהמרחק בין החיישן למרכז העדשה הוא 35 מ"מ.

לצורך זה יספיק לכם להשתמש במונחים "עדשה רחבה", "עדשת נורמל " או "עדשת טלה" ולזכור שככל שהמספר קטן יותר מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה רחבה, וככל שהוא גדול יותר מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה צרה או ארוכה .

50 מ"מ – זהו אורך מוקד נורמל קרוב לשדה הראיה של העין האנושית.

אם אתם מצלמים במצלמת פוקט כלשהי, אז יתכן מאוד שהמונח "אורך מוקד" מופיע לכם כ- זום 8X, זום X32 או משהו בסגנון. זוהי דרך אחרת להציג את הנושא והיא פונה בעיקר לאנשים שאינם צלמים או לצלמים חובבים.

מתי רצוי כדאי להשתשמש בעדשה רחבה?

מספר סיבות שלפיהן אנחנו נחליט באיזה אורך מוקד לצלם.

הסיבה הראשונה קשורה למרחב הצילומי שלנו, ועד כמה הוא מאפשר לנו להיות גמישים עם אורכי המוקד

הסיבה השנייה קשורה לנושא התמונה ולאופי שהיא צריכה להעביר. לדוגמא, בצילום נוף אנחנו לרוב נרצה להציג מרחב גדול, לכן צלמי נוף אוהבים עדשות רחבות במיוחד.

בתמונות אלו, קיימת התחושה של שטח פתוח ורחב מאוד, וזה תמיד עובד בתמונות מהסוג הזה.

אבל מה קורה אם אתם בסיטואציה שבה יש לכם אפשרות לצלם באיזה אורך מוקד שתרצו? על פי מה תבחרו את אורך המוקד המתאים עבורכם?

אם כן, הסיבה השלישית היא: פרספקטיבה.

אה, ועד כמה אתם רוצים להיות קרובים לנושא שלכם, שזה בעצם דבר שמאוד תלוי באורך המוקד.

כשאתם תצלמו עם עדשה רחבה ותתקרבו לנושא שלכם, משהו מדהים יקרה. התמונות שלכם יביעו רגש ותחושות ויספרו סיפור, ולצופה תהיה התחושה שהוא נוכח בעצמו בסיטואציה.

זה קורה מכיוון שעדשה רחבה יוצרת עיוות של המרחב. תחשבו שהיא בעצם לוקחת את כל מה שאנחנו רואים באופן טבעי וכמו מכווצת אותו אל תוך התמונה. התוצאה היא שאנחנו רואים הרבה תוכן בתמונה אבל כל מה שרחוק מאיתנו הופך להיות קטן מאוד.

אבל מה קורה עם מה שקרוב אלינו?

ובכן, מה שקרוב אלינו הופך להיות גדול ומועצם יותר ועל ידי כך נוצרת לנו פרספקטיבה גדולה ומעניינת.

עיוותים אופטיים בעדשות רחבות

בשימוש בעדשה רחבה במיוחד, אם נהיה קרובים לנושא שלנו, אנחנו עלולים ליצור עיוות שלא יחמיא כלל לנושא ואולי גם לא יחמיא לתוצאה שאנחנו רוצים לקבל. לכן, בשימוש בעדשות רחבות אנחנו צריכים להיות זהירים אם אנחנו לא מתכננים לקבל עיוות מהותי.

העיוות המתלווה לעדשות רחבות (וגם בעדשות טלה) נקרא בעגה המקצועית "עיוות אספרי". בעדשות רחבות הוא מגיע כעיוות "חבית" ובעדשות צרות הוא מגיע כעיוות "כרית מחטים" (נקראים כך בשל צורתם האופיינית).

בצילום של אדם מקרוב עם עדשה רחבה אנחנו נקבל עיוות "חביתי" שיגדיל את האף של המצולם ויעגל לו את הראש (בדומה להתבוננות מבעד עינית של דלת). באופן כללי, בצילום של אובייקטים מקרוב מאוד, אנחנו נגדיל אותם ונעוות אותם בו זמנית.

אז מתי אתם כן יכולים להשתמש בעיוות הזה לטובתכם?

אמנם צלמים רבים נרתעים מעדשות רחבות בגלל העיוות שהן יוצרות, אך בהחלט ניתן להשתמש בעיוותים אלו לטובתנו.

נניח שאתם מצלמים סיטואציה ואתם רוצים להפוך אותה ליותר גדולה ממה שהיא במציאות.. תוכלו להשתמש בעדשה רחבה על מנת "להגדיל" את המרחב שלכם ולהגזים ביחסי המרחק בין אובייקטים.

אז לצילום אנשים מקרוב זה אולי לא יתאים (אלא אם כן זו תמונה הומוריסטית), אבל לצילום נוף זה יכול להתאים, ואם תדאגו להכניס אובייקטים בחזית הפריים, אתם תוכלו ליצור תחושה של עומק חזותי מטורף בגלל ההגזמה במרחק בין האובייקטים.

צלמי אדריכלות נוהגים להשתמש בעדשות רחבות מאוד מכיוון שבעזרתן הם מציגים את הנכס בצורה המחמיאה לו ביותר, כשהכל נראה גדול יותר מאשר במציאות.

סיכום

צילום: תומר אלמקייס

עדשות רחבות הן באמת אתגר לצלם. הן עלולות להיות משעממות ועשויות להיות הדבר הכי מדהים שיש לכם בתיק הצילום שלכם. הכל מתחיל ונגמר באופן השימוש.

כדי להשתמש ביכולותיה של העדשה הרחבה, אנחנו נצטרך להתקרב מאוד לנושאים שלנו, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו עם תמונות משעממות, שטוחות וחסרות עומק ויזואלי.

אם אתם צלמים של סיפור ורגש ואין לכם עדשה רחבה, קנו לכם אחת כזו ותתחילו להתקרב לנושאים שלכם.

מילה שלי שתגלו עולם חדש

זהו להיום, חברים.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם. וכמובן להירשם לניוזלטר ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שיוצא לאור.

אם עדיין לא נרשמתם כמובן..

אז נתראה בפוסט הבא

כתב : תומר אלמקייס

הפוסט עדשות רחבות והשפעתן על הצילום שלכם הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

צילום אדריכלות ועיצוב פנים הוא תחום מאוד מדויק בעולם הצילום ואם הייתי צריכה להשוות אותו לז׳אנר בעולם המוסיקה ללא ספק הייתי בוחרת במוסיקה קלאסית.

ברמת ההגדרה צילום הוא רישום באור, אור נכנס דרך חריץ ונרשם על משטח כלשהו (בעבר על פילם כיום על חיישן דיגיטלי ) לפני המצאת המצלמה קמרה אובסקורה היו מכשירים שעבדו על אותו עקרון,כל המכשירים האלה כולל המצלמה המודרנית ניזונים מאור.

כאשר אנו ניגשים לצילום של מבנה פנימי וחיצוני יש כמה פרמטרים חשובים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, אבל הפרמטר הכי חשוב הוא המומנטום – הזמן שבו האור מיטיב עם החלל מבחוץ ומבפנים במאמר זה נתרכז בפנים החלל.

כאשר נכנסים לחלל מעוצב ביום או בלילה, בעין אנושית ניתן לראות את הצבעים הטקסטורות וחומרי הגלם היטב, אנחנו יכולים להבדיל בין אחד לשני ולהבין את איכות החומר ולהעריך את עבודת העיצוב.

מכיוון שלעין האנושית יש יכולת לראות כל חלק בחלל גם לחלקים שנמצאים בחלק מואר יותר וגם לאלו שנמצאים בחלק חשוך יותר. ניתן לגשת פיזית ולבחון את הדברים ולראותם היטב, גם אם אור חלש דולק בחלל בשעות לילה.

כאשר מצלמה נכנסת לתמונה הדברים משתנים, המצלמה אינה עין אנושית וכל האור שהעין שלנו יכולה לראות מתפרש אחרת בתוך מצלמה ויקבל ביטוי אחר, לכן העבודה העומדת בפני כל צלמת וצלם אדריכלות היא בעצם למקסם את האור הקיים ולהכניס אותו אל תוך אותו הפריים על מנת לקבל את התוצאה הכי טובה שתאיר את החלל ותחשוף את כל החומרים הצבעים והטקסטורות.

מה הכוונה שהאור מתבטא אחרת בצילום :

החלל הוא בעצם מקום מואר למראית עין אנושית, אבל עבור המצלמה, החלל הוא מקום סגור, קיימים בו קירות ותקרה שמונעים כניסה ישירה של אור, ולכן עלינו להשתמש במדדי המצלמה באופן שבו יהיה לאור מספיק זמן לחדור פנימה ו״לשטוף״ את החלל באור.

מכיוון שהמצלמה תלויה בפרמטרים מסוימים היא אינה יכולה לצלם בקליק אחד את החלל כפי שהוא ניראה ולקבל את התוצאה המיידית כפי שהעין רואה.
כדי לקבל תוצאה מושלמת  צריך לחשב את מהירות התריס + צמצם מול האור הטבעי שחודר לחלל
ולייצר את הנוסחה המדויקת לחלל זה ע״י מדידות ניסיונות וטסטים עד להגעת תוצאה מושלמת
מעטות הפעמים בהם תוכלו לקבל תוצאה מקליק אחד, אם בכלל ויותר מכך, לא יהיה אפשרי  
לכוון את אותם המדדים באותו אופן יום אחרי באותו חלל מה שאומר שאין נוסחה קבועה ושכל חלל יתנהג אחרת בהתאם לזמן אור מבנה ונתונים נוספים, ולכן בחירת המדדים תשתנה כל פעם מחדש.

לקורס צילום אדריכלות לחץ כאן .

כיצד  אור היום עוזר לי לעומת אורות מלאכותיים

כאשר אור יום לבן ובוהק חודר אל החלל, מתגלים כל הצבעים והחומרים בחלל המעוצב,לכן המומנטום הכי נכון הוא לצלם באור יום !
ברגע שניגש לצילום בשעות חשוכות המצלמה תקבל מקורות אור מלאכותיים מחשיפות תריס ארוכות וגופי התאורה הדלוקים בחלל ישפיעו על הנראות הטבעית של החלל, התמונה תראה מגורענת חשוכה במקומות מסוימים ומוארת מידי במקומות אחרים, והגוונים שגופי התאורה משדרים ישתלטו על הגוון הכללי של החדר, ותתקבל תמונה קרה מידי או חמה מידי.

כאשר אור היום חודר לחלל הוא מבטל את הצורך לעבוד בחשיפות ארוכות מידי, הוא חודר לחלל בצורה נכונה ומאיר את כל החומרים באופן שהכי קרוב למציאות.
הנפילה שלו בתוך החלל מייצרת מראה קסום ורך, וגם גופי התאורה הדלוקים לא ישפיעו מידי על הגוונים.

צילום: סוזי לווינסון

אז הכל תלוי בעצם בכמה פרמטרים :

1. עונה
2. שעה
3. מזג האוויר
4. ומה נתוני המבנה שאני מצלמת

במידה ויצאתם לצילום פרויקט בשעה  15:00 בצהריים שעון חורף והחלל המצולם כולל חלון דרומי סיכוי טוב שהשמש תהיה ממש ממול, כאשר השמש נמצאת ממול בחלון שמצטלם בחדר תתקבל תמונה עם נוף חלון שרוף, וחדירת אור שעשויה לשרוף פרטים בתוך החלל.
בנוסף מכיוון שהשמש החורפית שוקעת מהר יחסית ואין מספיק  זמן אור כדי לצלם את כל החלל.

כמה זמן לוקח לצלם חלל שלם או חלקי

המומנטום הכי טוב הוא פשוט להתחיל לצלם בבוקר על מנת לנצל את מיטב האור לטובת החלל מכל הכיוונים.
צילום פרויקט חלקי הכולל לפחות חלל מגורים (סלון מטבח פינת אוכל)
ידרוש לפחות שלוש שעות ומעלה ולשם כך יש להתכונן ולהגיע בשעה מוקדמת יחסית.
לפי כך צילום פרויקט מלא הכולל גם חדרי שינה וחדרי רחצה, חוץ ופנים יכול לארוך עד השקיעה.

כדאי להבין את החלל בטרם ההגעה ולדעת את כיווני האור בחלל כדי לקבל תוצאה טובה לכל אחד מהחדרים במבנה. ולכן עבודת התחקיר המקדימה היא חשובה , להבנת כיווני האור וחדירתם.

האם לבטל יום צילום בגלל מזג האוויר

רבות הפעמים בהם מעצבת פנים/ לקוח מבקשים לבטל או לדחות יום הצילומים מכיוון שהתחזית ליום הצילומים קודרת וגשומה.

אל תמהרו לבטל או לדחות יום צילומים בגלל מזג האוויר

הסיבות שמצדיקות ביטול או דחייה הן:
1.אם יש צורך בצילום חוץ של המבנה,
2.אם יש נוף ספציפי שרוצים לבטא בצילומים

בכל מקרה אחר אפשר לצאת לצלם גם ביום סוער מכיוון שעדיין קיים אור בחוץ וניתן לעבוד ולצלם בחשיפות ארוכות, בנוסף צלמים רבים מגיעים לשטח עם פלאשים היכולים ליצור אשליית אור יום מלאה כמובן ששימוש בפלאשים דורש ידע וניסיון וצלמות וצלמים העובדים עם ציוד זה ידעו לייצר תוצאות של חלל מואר מבלי שהסופה בחוץ תיכנס אפילו ברמיזה אל הפריים.

אז לפני שאתם ממהרים לבטל את יום הצילום ולהילחץ, שאלו את הצלם / צלמת שלכם אם הם יכולים להתגבר על הסופה בחוץ ואם הם עובדים עם תאורת פלאשים. בקשו לראות תמונות שצולמו ביום סוער ואם אין לכם צורך בצילום חיצוני או נוף מהחלון, המשיכו כרגיל אל יום הצילומים שלכם

בהצלחה.

צילום אדריכלות ועיצוב פנים מצלמה VS    סמרטפון

רבות הפעמים שנשאלתי את השאלה האם מצלמה של מכשיר טלפון מתקדם יכולה לייצר תוצאת צילום אדריכלות ועיצוב פנים איכותי, התשובה שלי תמיד תהייה שהצילום יכול להראות טוב ואפילו טוב מאוד, אבל ברמת השוואת האיכות, צילום מצלמה מקצועית ואפילו חצי מקצועית תמיד יהיה איכותי יותר.

יתרונות הצילום בסמרטפון :
שליפה מהירה
צבעים מותאמים בצילום אחד hdr
מאפשר פרסום מהיר וחומר שליף תמידית

חסרונות
איכות בצילום אינה גבוהה ולא ניתן לפרסם תמונה למגאזין או להגדלה

כתבה : סוזי לווינסון

קרא עוד

הפוסט אור בצילום אדריכלות ועיצוב פנים הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

נתחיל מזה שכולנו יצירתיים.
נכון, לא כולנו יצירתיים בצילום, אבל הפוטנציאל היצירתי גלום בכולנו.

אומנות או לא, צילום או לא, כולנו יצירתיים. חלק מאתנו יצירתיים בעבודה, חלק עם הילדים, חלק בצורה שבה הם מכינים אוכל, וחלק בצורה שבה הם מתמודדים עם כישלון.. כולנו יצירתיים. אני לא אדע לפתור בעיה ברכב אם אתקע באמצע שומקום למרות שיהיו כאלה שיישבעו שאני האדם הכי יצירתי שהם פגשו. זה אומר שאני לא יצירתי? לא. זה אומר שאני פחות יצירתי בפתרון בעיות מסוג זה

לא כולנו יצירתיים באותו אופן, וטוב שכך – זה הבסיס למגוון העצום שאומנות ואומנות הצילום ממשיכה לייצר ולחדש. צילום עוסק בעבודה עם חומר גלם לא שגרתי באומנות – המציאות. היצירתיות בצילום היא לא הבחירה מה לצלם, כי הכל כבר צולם. יצירתיות היא גם לא הציוד שאתה מצלם איתו, או השליטה בציוד. בהנחה שלכל הצלמים בעולם יהיה אותו הציוד בדיוק, וכולם יידעו לתפעל אותו, הרי עדיין לא כולם יהיו אותו הצלם ולא יצלמו את אותן התמונות. צלמי הענק של המאה הקודמת, שעדיין מהווים השראה לכל הצלמים, עבדו עם ציוד צילום גרוע בהרבה ממצלמות של צלמים חובבנים בימינו. כשאתה רואה צילום יצירתי מהפנט, אתה יכול להגיד עם איזה מצלמה הוא צולם? האם העובדה שהצילום כל כך מוצלח בעיניך תלויה באמת ביצרן של המצלמה? ברור שלא.

ההבדל בין צילומים ובין תמונות "שגרתיות" לצילומי אומנות, הוא תמיד ההבדל האנושי – והוא הכישרון, והוא היצירתיות. לצלם תמונות שצלם אחר לא היה מצלם. צלם יכול לצלם משהו שכבר צולם בהקשר חדש, באופן אחר. לצלם את המציאות כאילו הייתה יציר דמיונו – זאת המהות היצירתית בצילום, ההפך מתיעוד.

הצורך להיות יצירתי מתחיל ב"בעיה"
אתה רואה משהו שברצונך לצלם, לשתף. אם אתה רואה, מבלי לצלם, זאת הזדמנות מפוספסת. צילום היא הדרך לשתף את העולם במחשבות שלך, בהנאות שלך, בפרשנות שלך. אז חזרנו לדבר שברצונך לצלם.. וברור שיש דרך שגרתית לצלם, פשוט להרים את המצלמה לגובה העיניים, לשים את הנושא במרכז של הפריים, לתת למצלמה למדוד את הכל בצורה אוטומטית, וללחוץ. זה פתרון ל"בעיה", אבל פתרון שגרתי. יצירתיות היא לחפש פתרונות נוספים. להכניס למשוואה את מה שאתה רואה, את המחשבות שיש לך עליו, את פקטור האור על הנושא, והתיזמון, והזווית, והקומפוזיציה, וההעדפות האסתטיות שלך, והדברים שעברת ולמדת בחיים, והוראות בימוי, ואלתור, ומהירות תריס, ותאורה מלאכותית, והפסיכולוגיה של הצבע, ואורך המוקד… יש כל כך הרבה דרכים ל"פתור בעיה", והיצירתיות היא בעצם "מחולל שינוי". צילום יצירתי היא הדרך שלך לקחת את מה שכולם רואים, ולגרום להם לראות אותו אחרת.

לקורס זרמים בצילום יצירתי בהנחייתי לחץ כאן .

צילום יצירתי זאת המחשבה. מה שעבר בראש של הצלם שהפך את הקליק להחלטה, וליצירה עצמה. צילום יצירתי נמדד במקוריות, נמדד בפער מאיך מה שצילמת נראה ללא מצלמה. צילום יצירתי זאת לא דיעה, זאת עובדה. הצילום הוא סנכרון בין מה שהצלם ראה לבין התודעה שלו, וכל האחריות לתוצאה היא על הצלם, ועל ההחלטות שלקח. האם צילם את מה שראה, או שצילם את מה שרק הוא היה מצלם.

יצירתיות היא לחזור ולהתבונן על העולם מעיניים של ילד, לוותר על כל מה שאתה חושב שאתה יודע.

יצירתיות היא לקחת החלטות שמעולם לא לקחת להקשיב לעצמך ולא לאחרים.

יצירתיות היא למצוא את היופי שבפשטות, האהבה לרגיל שבעזרתך הופך ליוצא מן הכלל

יצירתיות היא החופש המוחלט לטעות, יצירתיות היא לא לחקות, אלא לחכות

יצירתיות בצילום היא לא המטרה, היא הצלם.

להיות יצירתי לא מותנה בכישרון. יצירתיות היא הכישרון עצמו!

כתב : גלעד בנארי

קרא עוד

צילום: גלעד בנארי

הפוסט בואו נדבר על יצירתיות בצילום הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

כל חג שמגיע, מביא איתו הזדמנות לתעד רגעים שלא יחזרו. הילדים גדלים, ואנחנו מתבגרים ואין כמו אלבום תמונות שישאיר לנו ולילדים זכרונות למחר. אז חשוב שנדע להנציח אותם!

אז במיוחד לחגים ריכזנו כמה טיפים עבורכם לצילום הילדים והמשפחה:

1. את הצילומים נקבע שעה לפני השקיעה.
2. נדאג שיהיה רקע יחסית כהה עם פריחה מעניינת או עצים (פחות רחוב ועמודי חשמל).
3. נצלם עם עומק שדה רדוד, ומהירות תריס גבוהה (בהנחה שנתתם לילדים שוחד של שוקולד לקראת הצילומים).
4. תדאגו לצלם תמונות של כל המשפחה יחד, וכן פורטרט נפרד לכל אחד.
5. תביאו אביזרים שיעסיקו את הילדים הקטנים.
6. תחייכו ותשטתו עם המצולמים שלכם, זה יוציא מהם הבעות מצחיקות ויוריד מחסומים.
7. בנוסף לצילומים שכולם מחייכים למצלמה, תדאגו לצלם גם תמונות שהמצולמים שלכם לא שמם לב שאתם מצלמים אותם ומתעלמים מכם.

מצלמים סביב ארוחת החג?

1. צלמו את הפריטים שייחודיים לשולחן שלכם: כוס היין שעברה מסבא, ספר ברכות מיוחד, אצלנו זה היה הכלי לנטילת הידיים
2. תנו מקום לכל אחד מיושבי השולחן, וצלמו אותם בגובה העיניים.
3. פתחו חלונות שאור טבעי ייכנס ויציף את החדר, ושימו מפה לבנה על השולחן – היא גם חגיגית וגם מאירה ומחזירה אור מילוי לפנים של המצולמים שלנו.

והכי חשוב, שיהיה לכולנו חג חרות שמח!

כתבה : קרן יניב – גידניאן

צילום: קרן יניב-גידניאן

הפוסט צילום ילדים ומשפחה בחגים הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

החלטתי לכתוב על נושא שהוא מעבר לאמנות וטכניקה. אני רוצה להתייחס קצת לחיבור שלנו לצילום, כצלמים. לרגש הזה שמניע אותנו, לכיף, להנאה ולסנכרון בין המוח לאצבע שקורה כאשר אנחנו מזהים סיטואציה הראויה לצילום.

אני מניח שאם אתם קוראים את שורות אלו אז אתם די נהנים מצילום. אחרי הכל, אתם כאן. עם זאת, צילום הוא תחום רחב ומורכב ואתם תמיד תוכלו ליהנות ממנו יותר.

לשם כך, היה לי חשוב להביא לכם את רשימת התרגילים המעשית הזו שתוסיף לכם מעט פלפל לחוויית הצילום שלכם.

1. צרו פרויקטים אישיים

פרויקטים אישיים יחברו אתכם חזק לצילום והכי חשוב – הם יחברו אתכם לעצמכם. תחשבו על סיפור אישי או חוויה אישית שהייתה לכם ותצרו לעצמכם מזכרת בצורת סדרת תמונות המשלימות יחד סיפור אחד.
לאחרונה אני נחשף ללא מעט צלמים שלקחו על עצמם את "פרויקט 365" – במסגרת הפרויקט הם מצלמים תמונה אחת כנגד כל יום בשנה. הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט הזה הוא למצוא את התמונה שתסכם את היום שלכם או את החלק המהותי בו, מעין יומן יומי כזה. זה מעניין מאוד, דורש חשיבה והתמדה, ולכן הוא יכול להיות גם תרגול מעולה.

כל נושא שתבחרו בו יכול להיות פרויקט אישי. זה יכול להיות יומן מסע וזה יכול להיות גם מעקב אחרי המלפפון ששתלתם בגינה. מה שקובע זה רק יד הדמיון שלכם.

2. צאו החוצה ותפתחו בשיחות

בעוד שחשוב לצלם את האזור שאליו אתם משויכים ואותו אתם מכירים, זה יכול להיות נחמד גם להרחיק לכת ולחוות מקומות חדשים. תגוונו את הטיולים שלכם ותכניסו בהם עניין, צאו למקומות חדשים ותכירו תרבויות שונות.
אני רואה בצילום כסוג של שליחות ותמיד כשאני מסתכל אחורה, אני חושב על הרבה דברים שלא היו לי היום אילו לא הייתי צלם. תנצלו את היכולת שלכם להיות "קוסמים", תפתחו בשיחות עם אנשים ברחוב ואל תחששו מהם.
תבואו בגובה העיניים ואל תתגנבו בסתר, תוודאו שאתם אומרים להם "שלום" בצורה נעימה ותשתפו אותם גם במה שאתם עושים. אם צילמתם אותם אז תראו להם את התמונה ותציעו להם לקבל אותה במייל. זה כיף, ורוב האנשים יאהבו את הרעיון הזה.

אני חושב שאם לא היו המצלמות, כנראה שעדיין הייתי יוצא החוצה ורואה כל יום מקומות חדשים אבל המצלמה היא ערך מוסף שנותן לי את האפשרות לתעד את מה שאני רואה מנקודת מבט אישית ומחבר אותי לסביבה. וזה לגמרי בונוס.

בשורה התחתונה: המצלמה היא תירוץ נהדר להיפגש ולהתחבר עם אנשים מכל קצוות תבל וכן גם לצלם בכל יום אנשים חדשים.

3. צלמו כאילו אף אחד לא רואה אתכם

קרה לכם מתישהו שעצרתם ברחוב כדי לצלם שלולית או משהו מוזר אחר וכשהרמתם את מבטכם ראיתם מישהו שתוהה מה אתם עושים, לעזאזל?

עזבו את אותו אדם. התמונות הכי יפות והכי ייחודיות אלו תמונות של דברים שיכולים להיראות בנאליים במציאות וזה באמת כיף לצלם משהו בנאלי ולהוציא אותו מהקשרו.
תשמרו על עצמכם מפני מחשבות טורדניות של "מה אנשים יגידו". המחשבות האלה רק יהרסו לכם ויגרמו לכם לפספס תמונות שיכולות להיות טובות.

באופן דומה, אתם לא צריכים לדאוג ממה שאנשים יחשבו על סגנון הצילום שלכם. אתם לא יכולים להיות צלמים טובים מבלי שכמה אנשים לא יאהבו חלק מהעבודה שלכם. מה שצריך לעניין אתכם זה מה שאתם חושבים ולא מה שאחרים יחשבו במקומכם. רק ככה אתם תהיו צלמים טובים ומאושרים יותר.

4. צפו בעבודותיהם של צלמים אחרים

צפייה בעבודותיהם של אמנים אחרים תיתן לכם השראה ותכניס לכם המון תשוקה לצילום. זה גם ייתן לכם מושג טוב יותר של מה שאתם מסוגלים ליצור, בעיקר בתקופות חסרות השראה

תצפו בעבודות של אמנים ברחבי הרשת, בגלריות ובתערוכות, ותבחנו אותם. באיזו תאורה הם השתמשו, לדעתכם? מאיזה כיוון הגיע האור? כמה מקורות תאורה יש בתמונה? מה הייתה העדשה בה השתמשו? האם התמונה היא תפיסת רגע או מבוימת? כל אלו, ועוד הרבה שאלות שאתם יכולים לשאול, יעזרו לכם להבין אך צולמה התמונה. הדבר ייחקק לכם במח ובפעם הבאה שתצאו לצלם, זה כבר יבוא לכם לבד.

בנוסף לכך, תתחילו ליצור לעצמכם ספרייה קטנה של ספרי צילום. ישנם הרבה ספרי צילום זמינים אבל רק חלק מהם חשובים מאוד. תכניסו את ההוצאה הזו כחלק מציוד הצילום שלכם ותרכשו לכם ספר טוב אחת לחודש/חודשיים. ספרים הם מקור טוב להשראה והם אחלה כניסה לעולם הפילוסופי והפסיכולוגי של הצילום.

5. אור, אור ושוב פעם אור

האור, אינו רק המרכיב החשוב בצילום. האור הוא מקור הרגש והעצמה שלנו ויעידו מכריי כמה אני מתרגש מהאור בכל פעם מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו.
תמיד תחפשו את האור. תמיד!! לפני שאתם מוציאים את המצלמה מהתיק, קודם תסתכלו על האור, תיהנו ממנו ותפנטזו איך הנושא הבא שלכם יואר.

תעשו לעצמכם תרגיל יומי, להסתכל על האור. גם אם אתם סתם הולכים ברחוב או יושבים במשרד בעבודה (ללא המצלמה), תסתכלו על האור ותנסו להבין אותו בצורותיו השונות.
אני בטוח שאחרי תרגיל אחד כזה, יגרד לכם כבר באצבעות…

6. צלמו כאילו שאתם מצלמים על סרט צילום

ייש איזשהו קסם בצילום במצלמות פילם. אתם מצלמים מבלי היכולת לראות מיhדית את התמונה, ובנוסף – אם התמונה לא יצאה טוב, אתם תדעו מזה רק כאשר סרט הצילום ייצא מהפיתוח שלו.

לא סתם אומרים שצלמי הפילם הם הכי מדויקים.. הם התבקשו לצלם תמונה טובה ולדעת שהיא תהיה טובה עוד הרבה לפני שהם יראו אותה. בנוסף – עבודת העיבוד של ימי הפילם ארכה הרבה יותר זמן מהיום.. לצורך העניין, פעולה שאנו עושים היום ב-3 דקות בפוטושופ הייתה יכולה לקחת ימים שלמים של ניסויים, הדפסות חוזרות ונשנות והוצאת כספים. כל אלו הביאו את צלמי הפילם להיות מדויקים בעבודה שלהם ולא לסמוך על עיבוד.

צלמו כאילו אין לכם מסך לראות את התמונה וכאילו אין דבר כזה שנקרא פוטושופ.

אם אתם רוצים מריחת תנועה, צלמו עם חצובה ותצלמו בחשיפה ארוכה אך אל תעשו Motion Blur בפוטושופ.
תבנו את הקומפוזיציה שלכם בזמן הצילום כדי שלא תצטרכו לשנות אותה בעריכה.
תמדדו את האור כמו שצריך למדוד אותו בצורה הכי טובה שיש.

בדרך הזו אתם תרגישו איך אתם חושבים יותר ועל הדרך גם תחדדו את חושי הצילום שלכם, כך שאתם תדעו לצלם תמונות טובות גם אם יום אחד ייעלמו המסכים מן העולם.

7. פשטו את העריכה שלכם

עיבוד התמונה באמת יכול להיות עניין מרגש אבל רק כאשר אתם תעשו אותו בדרך הנכונה. אני מכיר הרבה אנשים שבזמן הצילום חושבים על העיבוד והעריכה של התמונה ומוותרים על הרבה מהחוויה האמיתית שבצילום עצמו ובנוסף, מקשים על עצמם בזמן עיבוד התמונה.

צלמו כך שבזמן הצילום תצא לכם תמונה כמה שיותר מושלמת מבחינת תאורה, קומפוזיציה וכו', כזו שלא זקוקה לתיקוני שגיאות. את שלב העיבוד תשאירו להוספת טעמים שלא ניתן היה להוסיף בזמן הצילום בגלל מגבלות כלשהן.

עכשיו, למעשה, אתם לא צריכים לתקן, אלא רק להוסיף כמה תבלינים לתמונה..

לפני שתגיעו לשלב הזה כדאי מאוד לעשות סינון לתמונות ולבחור רק את התמונות שאתם רוצים לעבד. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם עם חום גבוה מול 300-400 תמונות בתכנת העריכה.
סינון תמונות יהפוך אתכם להרבה יותר יעילים ויפנה לכם הרבה תמונות "זבל" שלא צריכות להישמר. ארכיון תמונות המקור שלכם יהיה קטן יותר בהרבה ויהיה לכם הרבה יותר כיף לערוך כשאתם יושבים מול 10 תמונות נבחרות ולא מול 200..

כתב : תומר אלמקייס

הפוסט 7תרגילים מעשיים שישדרגו את חוויית הצילום שלכם הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

קיימות בעצם 2 אפשריות עיקריות:

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

אז מה צריך ?

צילום מפלים ומים זורמים.
מפלי מים מאפשרים לנו הצלמים אתגרי צילום רבים ומעניינים, דבר אשר משדרג את צילום הנוף הסטנדרטי למשהו עם אנרגיה, עניין ותנועה.

קיימות בעצם 2 אפשריות עיקריות:

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

אז מה צריך ?

חצובה – צילום בחשיפה ארוכה דורש יציבות של המצלמה, ולכן תצטרכו חצובה. או לחילופין אמצעי אחר אשר ניתן למקם עליו את המצלמה ללא תזוזה.
ISO נמוך – היות ואנחנו במצב של אור יום נתחיל מהורדת הרגישות של החיישן, דבר שיאפשר חשיפה ארוכה יותר, וכמובן צילום ללא רעשי רקע מיותרים.
צמצם– העדפה לצמצם סגור היא מובנת היות ואנחנו שואפים לחשיפה ארוכה, אזי נרצה להקטין את כמות האור מכל מקום אפשרי. צריך לקחת בחשבון שמצב סגירת צמצם יוביל לעומק שדה גדול שלא תמיד רצוי… ומומלץ לא להגיע לסגירה מלאה של הצמצם ( כלומר לערך המינימלי של העדשה )
פילטרים (מסננים) – השימוש במסנן יועיל בהקטנה של האור המגיע לחיישן ( כמעין משקפי שמש לעדשה J ) ויאפשר לנו גם במצב של אור יום מלא לחשוף חשיפה ארוכה. פילטרים אפשריים: מקטב Polarizing יקטין בד"כ כ-2 סטופים או פילטר מכהה Neutral Density לפי מס' סטופים המבוקש .
מיקום וזמן -טיימינג – בחרו את הזמן המתאים במהלך היום לצילום מפל המים על מנת שניתן יהיה לבצע חשיפות ארוכות וניצול תאורה מתאימה (סוף יום או תחילתו וימים מעוננים), דבר שיאפשר חשיפות של שניות ארוכות מאוד.
קומפוזיציה –חלק חשוב מאוד מהצילום. את מפל המים ניתן לצלם במספר גדול של אופציות, מזוויות צילום שונות, ממרחקים שונים. בהגיעכם למקום הסתובבו מסביב, חפשו זוויות שונות, שימו לב לתאורה בכל מקום ובחרו את הנקודה המחמיאה ביותר למפל.
אז לעבודה…חשוב תמיד לבדוק לפני שיוצאים מלבד מזג אוויר כמובן גם את כיוון השמש במיקום המפל כך שנקבל כמה שפחות אור עליו, כל מידע רלוונטי יכול לסייע, מיעוט מבקרים יעניק לנו חוויה אחרת ואילו כניסת אנשים לפריים ייתן פרופורציות לצילום דבר שייתן לצופה הבנה על עוצמתו וגודלו.

חצובה – צילום בחשיפה ארוכה דורש יציבות של המצלמה, ולכן תצטרכו חצובה. או לחילופין אמצעי אחר אשר ניתן למקם עליו את המצלמה ללא תזוזה.
ISO נמוך – היות ואנחנו במצב של אור יום נתחיל מהורדת הרגישות של החיישן, דבר שיאפשר חשיפה ארוכה יותר, וכמובן צילום ללא רעשי רקע מיותרים.
צמצם– העדפה לצמצם סגור היא מובנת היות ואנחנו שואפים לחשיפה ארוכה, אזי נרצה להקטין את כמות האור מכל מקום אפשרי. צריך לקחת בחשבון שמצב סגירת צמצם יוביל לעומק שדה גדול שלא תמיד רצוי… ומומלץ לא להגיע לסגירה מלאה של הצמצם ( כלומר לערך המינימלי של העדשה )
פילטרים (מסננים) – השימוש במסנן יועיל בהקטנה של האור המגיע לחיישן ( כמעין משקפי שמש לעדשה J ) ויאפשר לנו גם במצב של אור יום מלא לחשוף חשיפה ארוכה. פילטרים אפשריים: מקטב Polarizing יקטין בד"כ כ-2 סטופים או פילטר מכהה Neutral Density לפי מס' סטופים המבוקש .
מיקום וזמן -טיימינג – בחרו את הזמן המתאים במהלך היום לצילום מפל המים על מנת שניתן יהיה לבצע חשיפות ארוכות וניצול תאורה מתאימה (סוף יום או תחילתו וימים מעוננים), דבר שיאפשר חשיפות של שניות ארוכות מאוד.
קומפוזיציה –חלק חשוב מאוד מהצילום. את מפל המים ניתן לצלם במספר גדול של אופציות, מזוויות צילום שונות, ממרחקים שונים. בהגיעכם למקום הסתובבו מסביב, חפשו זוויות שונות, שימו לב לתאורה בכל מקום ובחרו את הנקודה המחמיאה ביותר למפל.
אז לעבודה…חשוב תמיד לבדוק לפני שיוצאים מלבד מזג אוויר כמובן גם את כיוון השמש במיקום המפל כך שנקבל כמה שפחות אור עליו, כל מידע רלוונטי יכול לסייע, מיעוט מבקרים יעניק לנו חוויה אחרת ואילו כניסת אנשים לפריים ייתן פרופורציות לצילום דבר שייתן לצופה הבנה על עוצמתו וגודלו.

הפוסט צילום בחשיפה ארוכה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.