כל חג שמגיע, מביא איתו הזדמנות לתעד רגעים שלא יחזרו. הילדים גדלים, ואנחנו מתבגרים ואין כמו אלבום תמונות שישאיר לנו ולילדים זכרונות למחר. אז חשוב שנדע להנציח אותם!

אז במיוחד לחגים ריכזנו כמה טיפים עבורכם לצילום הילדים והמשפחה:

1. את הצילומים נקבע שעה לפני השקיעה.
2. נדאג שיהיה רקע יחסית כהה עם פריחה מעניינת או עצים (פחות רחוב ועמודי חשמל).
3. נצלם עם עומק שדה רדוד, ומהירות תריס גבוהה (בהנחה שנתתם לילדים שוחד של שוקולד לקראת הצילומים).
4. תדאגו לצלם תמונות של כל המשפחה יחד, וכן פורטרט נפרד לכל אחד.
5. תביאו אביזרים שיעסיקו את הילדים הקטנים. 
6. תחייכו ותשטתו עם המצולמים שלכם, זה יוציא מהם הבעות מצחיקות ויוריד מחסומים.
7. בנוסף לצילומים שכולם מחייכים למצלמה, תדאגו לצלם גם תמונות שהמצולמים שלכם לא שמם לב שאתם מצלמים אותם ומתעלמים מכם.

מצלמים סביב ארוחת החג?

1. צלמו את הפריטים שייחודיים לשולחן שלכם: כוס היין שעברה מסבא, ספר ברכות מיוחד, אצלנו זה היה הכלי לנטילת הידיים 
2. תנו מקום לכל אחד מיושבי השולחן, וצלמו אותם בגובה העיניים.
3. פתחו חלונות שאור טבעי ייכנס ויציף את החדר, ושימו מפה לבנה על השולחן – היא גם חגיגית וגם מאירה ומחזירה אור מילוי לפנים של המצולמים שלנו.

והכי חשוב, שיהיה לכולנו חג חרות שמח!

קרן יניב – גידניאן

הפוסט צילום ילדים ומשפחה בחגים הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

קיימות בעצם 2 אפשריות עיקריות:

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

אז מה צריך ?

צילום מפלים ומים זורמים.
מפלי מים מאפשרים לנו הצלמים אתגרי צילום רבים ומעניינים, דבר אשר משדרג את צילום הנוף הסטנדרטי למשהו עם אנרגיה, עניין ותנועה.

קיימות בעצם 2 אפשריות עיקריות:

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

הקפאת התנועה באמצעות מהירות תריס קצרה.
חשיפה ארוכה שתמרח את תנועת המים הנופלים ונקבל מעין גלימה לבנה.
בד"כ צלמים מעדיפים את האפשרות השנייה שמצליחה להעביר את התמונה בצורה מעניינת ומיוחדת…

אז מה צריך ?

חצובה – צילום בחשיפה ארוכה דורש יציבות של המצלמה, ולכן תצטרכו חצובה. או לחילופין אמצעי אחר אשר ניתן למקם עליו את המצלמה ללא תזוזה.
ISO נמוך – היות ואנחנו במצב של אור יום נתחיל מהורדת הרגישות של החיישן, דבר שיאפשר חשיפה ארוכה יותר, וכמובן צילום ללא רעשי רקע מיותרים.
צמצם– העדפה לצמצם סגור היא מובנת היות ואנחנו שואפים לחשיפה ארוכה, אזי נרצה להקטין את כמות האור מכל מקום אפשרי. צריך לקחת בחשבון שמצב סגירת צמצם יוביל לעומק שדה גדול שלא תמיד רצוי… ומומלץ לא להגיע לסגירה מלאה של הצמצם ( כלומר לערך המינימלי של העדשה )
פילטרים (מסננים) – השימוש במסנן יועיל בהקטנה של האור המגיע לחיישן ( כמעין משקפי שמש לעדשה J ) ויאפשר לנו גם במצב של אור יום מלא לחשוף חשיפה ארוכה. פילטרים אפשריים: מקטב Polarizing יקטין בד"כ כ-2 סטופים או פילטר מכהה Neutral Density לפי מס' סטופים המבוקש .
מיקום וזמן -טיימינג – בחרו את הזמן המתאים במהלך היום לצילום מפל המים על מנת שניתן יהיה לבצע חשיפות ארוכות וניצול תאורה מתאימה (סוף יום או תחילתו וימים מעוננים), דבר שיאפשר חשיפות של שניות ארוכות מאוד.
קומפוזיציה –חלק חשוב מאוד מהצילום. את מפל המים ניתן לצלם במספר גדול של אופציות, מזוויות צילום שונות, ממרחקים שונים. בהגיעכם למקום הסתובבו מסביב, חפשו זוויות שונות, שימו לב לתאורה בכל מקום ובחרו את הנקודה המחמיאה ביותר למפל.
אז לעבודה…חשוב תמיד לבדוק לפני שיוצאים מלבד מזג אוויר כמובן גם את כיוון השמש במיקום המפל כך שנקבל כמה שפחות אור עליו, כל מידע רלוונטי יכול לסייע, מיעוט מבקרים יעניק לנו חוויה אחרת ואילו כניסת אנשים לפריים ייתן פרופורציות לצילום דבר שייתן לצופה הבנה על עוצמתו וגודלו.

חצובה – צילום בחשיפה ארוכה דורש יציבות של המצלמה, ולכן תצטרכו חצובה. או לחילופין אמצעי אחר אשר ניתן למקם עליו את המצלמה ללא תזוזה.
ISO נמוך – היות ואנחנו במצב של אור יום נתחיל מהורדת הרגישות של החיישן, דבר שיאפשר חשיפה ארוכה יותר, וכמובן צילום ללא רעשי רקע מיותרים.
צמצם– העדפה לצמצם סגור היא מובנת היות ואנחנו שואפים לחשיפה ארוכה, אזי נרצה להקטין את כמות האור מכל מקום אפשרי. צריך לקחת בחשבון שמצב סגירת צמצם יוביל לעומק שדה גדול שלא תמיד רצוי… ומומלץ לא להגיע לסגירה מלאה של הצמצם ( כלומר לערך המינימלי של העדשה )
פילטרים (מסננים) – השימוש במסנן יועיל בהקטנה של האור המגיע לחיישן ( כמעין משקפי שמש לעדשה J ) ויאפשר לנו גם במצב של אור יום מלא לחשוף חשיפה ארוכה. פילטרים אפשריים: מקטב Polarizing יקטין בד"כ כ-2 סטופים או פילטר מכהה Neutral Density לפי מס' סטופים המבוקש .
מיקום וזמן -טיימינג – בחרו את הזמן המתאים במהלך היום לצילום מפל המים על מנת שניתן יהיה לבצע חשיפות ארוכות וניצול תאורה מתאימה (סוף יום או תחילתו וימים מעוננים), דבר שיאפשר חשיפות של שניות ארוכות מאוד.
קומפוזיציה –חלק חשוב מאוד מהצילום. את מפל המים ניתן לצלם במספר גדול של אופציות, מזוויות צילום שונות, ממרחקים שונים. בהגיעכם למקום הסתובבו מסביב, חפשו זוויות שונות, שימו לב לתאורה בכל מקום ובחרו את הנקודה המחמיאה ביותר למפל.
אז לעבודה…חשוב תמיד לבדוק לפני שיוצאים מלבד מזג אוויר כמובן גם את כיוון השמש במיקום המפל כך שנקבל כמה שפחות אור עליו, כל מידע רלוונטי יכול לסייע, מיעוט מבקרים יעניק לנו חוויה אחרת ואילו כניסת אנשים לפריים ייתן פרופורציות לצילום דבר שייתן לצופה הבנה על עוצמתו וגודלו.

הפוסט צילום בחשיפה ארוכה הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

הצילום הוא יכולת יצירתית ואמנותית המתאימה לכל אחד. מבחינת עקרונות וטכניקות, הצלחה בתחום דורשת למידה ואימון רב. כשמדובר בבחירת קורס צילום, ישנם כמה גורמים שחשוב לקחת אותם בחשבון, על מנת לבחור באופציה המתאימה לכם.
במאמר זה, נביא לכם את המדריך המלא לבחירת קורס צילום שישפר את היכולות שלכם ויעזור לכם לצלם כמו מקצוען.

1. תחום העניין:
בחרו בקורס שמתמקד בתחום הצילום שאתם מעוניינים להתמקצע בו. ישנם קורסים המתמקדים בצילום נוף, פורטרטים, צילום אוכל,  צילום מאקרו, אדריכלות ועוד. בחירת התחום חשובה להתאמת הקורס לצרכיכם.

2. רמת הידע והניסיון:
חשוב לבחון את רמת הידע והניסיון שלכם בתחום הצילום. ישנם קורסים המתאימים למתחילים שאין להם ניסיון קודם, וישנם קורסים מתקדמים שמתאימים למי שרוצים לשפר את הידע שלהם ולהתקדם לשלב הבא.

3. הוראה ומדריכים:
בדקו מי הם המדריכים והמרצים בקורס. האם הם מומחים בתחום הצילום? האם יש להם ניסיון רב? המדריכים הטובים יכולים לשפר באופן משמעותי את היכולות שלכם ולהביא אתכם לרמה הבאה בקצרה וביעילות.

4. תוכן הקורס:
בדקו מהם נושאי הלימוד בקורס. חשוב שהתוכן יהיה מעניין ומגוון, ויכלול גם תרגולים ותרגול פרקטי כדי להתמודד עם כללי הצילום בפועל.

5. עלויות ומיקום:
בדקו את העלויות של הקורס והאם הן מתאימות לתקציב שלכם. חשוב גם לבדוק את המיקום של הקורס והאם הוא נמצא במרחק נגיש לכם. כמובן שאם מצאתם את הקורס המתאים, שווה לפעמים להתאמץ מעט יותר כדי להגיע גם למקום מרוחק מעט.

6. הערכה עתידית:
שאלו את עצמכם מה מטרתכם ומה תרצו להשיג להשיג מהקורס הזה ומה התועלות שאתם מצפים לקבל בעתיד. קורס שמספק כלים וידע מעשי יכול להיות צעד לקראת קריירה מוצלחת בתחום הצילום.

בחירת קורס צילום היא צעד חשוב להתקדמות בתחום ולשיפור היכולות הצילומיות שלכם.

על פי המדריך הזה, תוכלו לבחור בקורס המתאים לכם ולהשיג את הידע והכישורים הנדרשים כדי להצליח בעולם הצילום.

להתראות ובהצלחה,

מאיתנו,

צוות סטודיו הראל,

במרכז ללימודי הצילום.

הפוסט קורס צילום הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

המח שלנו מאזן עבורנו את הלבן ברמה כל כך מדויקת ולכן אם אתה לא צלם, אופטומטריסט או רופא עיניים – סביר להניח שאי ידיעת המידע הזה לא תפריע לך. מכיוון שאנו צלמים, וחומר הגלם שלנו הוא האור – עלינו להבין את משמעות האור, גם מבחינת הטמפרטורה שלו, שכן האור אינו נמדד רק בעוצמה, אלא גם בצבע.

מהו איזון לבן?

כל מקור אור מקרין צבע של אור שונה ובכך משפיע באופן ישיר על צבעוניות התמונה. צבעו של האור המופק מהשמש ברוב שעות היום הוא אור לבן, לעומת צבעו החם של האור המופק מנורת הטונגסטן (צהוב), או מנורת הפלורוסנט (ירוק). העין האנושית, עושה איזון לבן באופן אוטומטי, כך שאנחנו תמיד נראה את צבעו של האור כ-לבן אך במצלמה העניין שונה.

נניח שלבשתם עכשיו חולצה לבנה, ואתם מוארים על ידי נורת טונגסטן, אתם בעצם מוארים באור צהוב. החולצה תיתפס בעינכם כלבנה בגלל שהעין מפצה על הצבעים הצהובים. המצלמה לעומת זאת רואה את הצהוב וכדי לאזן את הצבעים אנו נצטרך לומר למצלמה מה לעשות, ובעצם לסנן את הצבע המיותר ולהגיע למצב שאובייקטים לבנים נראים לבנים ולא צהובים, כחולים וכו'..

אז איך מאזנים את הלבן?

ניתן להגדיר את איזון הלבן באופן ידני וכך לשמור תמיד על איזון רצוי, וניתן לעשות זאת בצורה אוטומטית ולתת למצלמה להחליט לבד אך עליכם לדעת שיש לכך השלכות. איזון הלבן האוטומטי במצלמה, ברוב המקרים "עושה את העבודה" אך לא תמיד יעבוד לכם טוב וייתכן שתקבלו תמונות בגוונים שונים במידה שהתאורה תשתנה, ולכן כאשר אנו נצלם עם סוג אחד של אור זה יכול להיות בסדר לעבוד על WB אוטומטי אך הבעיה תתחיל להופיע כאשר יהיו לנו מספר מקורות תאורה ובטמפרטורות שונות.

לדוגמא: אם אנו מצלמים פורטרט בתוך חדר ויש לנו מקור אור טבעי (שמפיק אור לבן) שנכנס מהחלון אך יש לנו בחדר גם כמה נורות להט (שמפיקים אור צהוב) אז המצב הוא שהתאורה כרגע היא תאורה מעורבת ואם נגדיר למצלמה לאזן את הלבן באופן אוטומטי היא תתבלבל. הפתרון הוא לכבות כל סוג תאורה אחר ולהישאר רק עם סוג אחד אך לפעמים אתם תהיו במקום שאין לכם שליטה על האור ותצטרכו בכל זאת לכוון את ה-WB באופן ידני ולאזן אותו לפי מקור האור המאיר את הנושא שלנו.

איזון ידני של WB יכול להתבצע ב-2 דרכים. הדרך האחת היא להגדיר למצלמה את הטמפרטורה הרצויה בהתאם לסוג התאורה שלנו. איזון הלבן ע"י הגדרת טמפרטורה מתבצע בתפריט ה-WB תחת הקטגוריה "Kelvin".

הדרך השנייה היא "ללמד" את המצלמה מהו הלבן. בשיטה זו אנו נוכל לקבל תוצאה מדויקת ויעילה במהירות וכל מה שצריך לעשות זה ללכת להגדרה הזו בתפריט ה-WB של המצלמה שלכם ולצלם אובייקט לבן כלשהו (קיר, חולצה, דף A4 וכו') שכמובן נמצא באותו מיקום של הנושא שלנו ומואר באותו מקור תאורה.

פיתרון ידידותי לאזן את הלבן בשיטה הזו הוא לחסום את העדשה עם משטח לבן חלבי (אפשרי עם תחתית של קוטג') ולבצע את הפעולה כאשר אנו מכוונים את המצלמה ישירות אל מקור האור המאיר את הנושא. האור היוצא ממקור התאורה יעבור דרך אותו משטח לבן ויצבע אותו וכך המצלמה תאזן את האור ללבן נקי.

באמצעות השיטה הזו הצבעים בתמונה יהיו מאוזנים כל עוד תנאי התאורה לא השתנו.

כדי לעשות זאת במצלמות ניקון תיגשו לתפריט ה-WB במצלמה ותלכו למצב "Preset manual" או בקיצור "PRE". תלחצו על לחצן ה-WB לחיצה ארוכה עד שהמילה "PRE" תהבהב במסך המידע של המצלמה. כרגע יש לכם מספר שניות לצלם אובייקט לבן. אין צורך לפקס בכלל וברגע שהמצלמה זיהתה את אותו אובייקט כ-לבן היא תרשום "GOOD" וזה מצביע על כך שהיא הבינה מה אתם רוצים וסיננה כל צבע אור אחר.

ההגדרה הזו תישמר לכם על מצב "Pre" גם אם יצאתם ממנו כך שאם לדוגמא עברתם למקור אור אחר שהצריך מכם לשנות את הגדרות ה-WB למצב אחר – תוכלו תמיד לחזור למצב "Pre" ולהשתמש באיזון האחרון שעשיתם לפי המשטח הלבן מבלי צורך לעבור שוב את התהליך. כמובן שזה בהנחה שמקור האור לא השתנה כי אם כן – אתם תצטרכו לבצע את האיזון מחדש.

כדי לעשות זאת במצלמות קנון תכניסו את המצלמה למצב פוקוס ידני ותיגשו ל- Shooting menu 2 ומשם ל- Custom white balance ולחצו על "Set". עכשיו תצלמו את האובייקט הלבן ותהיה לכם אפשרות לבחור אם אתם רוצים לשמור אותו כהגדרה מותאמת אישית כך שאם תעברו ממצב זה למצב אחר תוכלו לדלג בין שני המצבים מבלי הצורך לאזן שוב באמצעות משטח לבן.

הגדרות מובנות לאיזון לבן

יצרני המצלמות שוב מקלות עלינו וגם כאן הם יצרו עבורנו הגדרות מובנות שיעזרו לנו להגיע לאיזון לבן נכון מבלי להשקיע יותר מדי מחשבה. לשם כך – בתפריט ה-WB שבמצלמה אתם תוכלו לראות את האייקונים הבאים:

בבחירת כל אחד ממצבים אלו אתם פשוט מגדירים למצלמה טמפרטורה מבלי לדעת ממש איזו. לדוגמא: אם בחרנו באייקון של שמש – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 5500 קלווין ואם נבחר באייקון של הענן – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 6500 קלווין וזה כי ליום מעונן יש צבעים קרים יותר.

עכשיו, כשאתם מבינים מה המצלמה עושה במצבים האלה אני מצפה מכם לחשוב במונחים של טמפרטורה ולא במונחים של אייקונים.

שימוש אמנותי באיזון הלבן

עכשיו, אחרי שאתם כבר יודעים לבצע איזון לבן , אולי יפתיע אתכם לדעת שלא תמיד צריך לקבל את האיזון הנכון ולפעמים אנו נרצה דווקא לשנות את הצבעים של המציאות כדי להשיג תוצאה יצירתית אחרת כמו שקיעות בגוונים כחולים או אדומים מאוד. כדי לעשות זאת אתם רק צריכים לפתוח טיפה את הראש וככה תוכלו להגיע לתוצאות מעניינות במיוחד.

לשם כך אנו נצטרך "לשקר" על המצלמה ולטעות באיזון במתכוון. לדוגמא – נניח שאתם מעוניינים לצלם עכשיו שקיעה ובא לכם שהיא תהיה בגוונים חמים. אם אנו נצלם ב-WB אוטומטי המצלמה תראה שיש הרבה צהוב וכתום בתמונה והיא תפצה על הצבעים האלו ע"י הוספת הצבע הכחול (קירור) אך אם אנו נגדיר אותו באופן ידני ונגיד למצלמה להוסיף דווקא את הצבעים החמים התוצאה תהיה שקיעה בגוונים חמים יותר ממה שהיינו מקבלים במצב האוטומטי.

צילום: תומר אלמקייס

אותו הדבר יכול להיעשות גם במצב ההפוך. כאשר אנו נרצה, לדוגמא, לצלם שקיעה בגוונים קרים אנו נגדיר למצלמה בעצם "לקרר" את התמונה ובכך אנו נקבל תמונה בגוונים קרים שהעין אינה רגילה לראות.

צילום: תומר אלמקייס

כאשר יש לנו יותר ממקור תאורה אחד בתמונה אנו נאזן את הלבן בהתאם לנושא בדרך כלל. התמונה שלמטה היא דוגמא מעולה לכך. הזוג שיושב בתוך האוטו מואר בתאורה חמה לעומת תאורת החוץ הקרה של שעות הערב. במקרה הזה "קיררתי" את הצבעים ע"י בחירה בטמפרטורה קרה.

סיכום

בעקבות הפוסטים האחרונים שכתבתי – שאלו אותי פעמים רבות איך להגיע לצבעים נכונים בתמונה אז הפעם כתבתי על הנושא הזה כדי ליישר קו באחד הנושאים החשובים בצילום.
איזון הלבן נקרא כך מכיוון שעצם הפעולה אמורה לאזן את צבע מקור האור ללבן ועל ידי כך לקבל צבעים מאוזנים ונכונים כפי שהם נראים במציאות אך תמיד יש בידינו את האפשרות להחליט מה אנו רוצים ולהגדיר למצלמה לעשות אחרת. כאן היצירתיות היא בידיים שלכם וע"י שינויים ממש קטנים אתם יכולים לשנות את הצבעים בתמונה בהתאם להחלטות ולרצונות שלכם.

איזון הלבן הוא פרמטר חשוב מאוד בצילום וישנם צלמים שלא מקפידים עליו וסומכים על חסדי המצלמה או במקרה הכי גרוע – על חסדי העיבוד. אז נכון שבעיבוד קל אפשר לשנות הגוונים בתמונה ובייחוד אם מצלמים בקובץ RAW – שם ניתן ממש לשנות את הטמפרטורה.

אבל אנחנו צלמים, לא? ואנו אמורים לייצר תמונה טובה במצלמה ולא במחשב.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם – תחשבו שוב מה אתם רוצים לקבל בתמונה שלכם. אולי כן תרצו לקבל צבעים מציאותיים ואולי לא.. מה שבטוח – אל תסמכו על הפעולות האוטומטיות של המצלמה. היא לא חכמה כמוכם .

כותב המאמר: תומר אלמקייס

הפוסט המדריך המלא לאיזון הלבן WB הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

הפוסט HDR מדריך מקוצר הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

יחד עם זאת, עדשות הזום דורשות בדרך כלל איזושהי פשרה מבחינת איכות התמונה.

כדי שנוכל לשנות את אורכי המוקד, מכילה העדשה קבוצות של אלמנטים שזזים קדימה ואחורה בזמן ביצוע "הזום", ולכל תזוזה כזו יש השפעה אופטית על התמונה שלנו.
בדרך כלל יש השפעה שלילית על חדות התמונה, אך לעתים יוקצנו גם עיוותי החבית (בטווח הקצר), עיוותי כרית המחטים (בטווח הארוך), החשכת פינות הפריים והסטייה הכרומטית (CA).

אם בכל זאת חשובה לנו הגמישות ואנו מעוניינים לרכוש עדשת זום (אורך מוקד משתנה), וכן נבקש לשמור על איכות אופטית גבוהה, נאלץ לשלם מחיר גבוה ולהתפשר על עדשה כבדה.

לעומתה, עדשת הפריים היא עדשה בעלת אורך מוקד אחד. עדשות מסוג כזה מתאפיינות לרוב באיכות אופטית מצוינת ובצמצמים פתוחים מאוד. מלבד היתרונות האופטיים המצויים בה, קיימים גם היתרונות הפסיכולוגיים והאמנותיים שגם עליהם נדבר היום.

השאלה הנשאלת ביותר היא האם שווה לוותר על הגמישות הרבה של עדשת הזום לטובת האיכות של עדשת פריים?
אז אז ברור שקודם כל הכל צריך להיות תואם לצרכים שלנו כצלמים, ומכיוון שאנחנו רוצים מלאי מושלם של ציוד אנחנו שואפים לכסות את כל הטווחים שאנחנו צריכים.

הפתרון הבסיסי ביותר לכיסוי טווח רחב של אורכי מוקד – היא עדשת הזום, כמובן. זו בסך הכל בחירה די הגיונית וגם חסכונית, אך יחד עם זאת אני חושב שגם אם 100% מהצרכים שלכם מצריכים עדשת זום, עדיין מומלץ שלכל צלם תהיה לפחות עדשת פריים אחת בתיק.

אז אתם בטח שואלים: מה כל כך מיוחד בעדשת פריים? ולמה היא תהיה לנו טובה כל כך?
יש לא מעט סיבות לכך, אבל העיקרית שבהן היא לימודי צילום, כי עם עדשת פריים אנחנו לומדים הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל והרבה יותר מהר!

אם כן, בחלק הראשון של הפוסט ריכזתי עבורכם 5 סיבות מהותיות לכך שגם אתם צריכים לפחות עדשת פריים אחת בתיק הצילום שלכם.
בחלקו השני של הפוסט אתן לכם מס' טיפים שיעזרו לכם לרכוש את עדשת הפריים הבאה שלכם.

1. הצמצם פתוח לרווחה.

אחד היתרונות הבולטים בעדשות פריים היא שמדובר בדרך כלל בעדשות מהירות – והכוונה היא לעדשות עם מפתח צמצם מרבי גדול המאפשר צילום במהירויות תריס מהירות יותר.

לצורך ההשוואה – בעדשת זום/קיט אופיינית כמו 18-55 שכולכם מכירים, הצמצם הוא F3.5 בטווח הקצר ביותר (18mm) ו-F5.6 בטווח הארוך ביותר (55mm). ישנן עדשות זום בעלות מפתח צמצם מקסימאלי של 2.8F וישנן את עדשות הפריים ש-להן יש מפתחי צמצם פתוחים יותר באופן משמעותי כמו F1.2 (בקנון), F1.4, או F1.8 בהתאם לדגם העדשה.

נשמע מפתה? כמובן שכן…

בתנאי תאורה לקויים, עדשת פריים בעלת מפתח צמצם גדול עשויה "להציל" אתכם בהרבה מקרים שבלעדיה הייתם נאלצים לצלם במהירויות תריס איטיות או פשוט להעלות את ערך ה-ISO ככל הניתן.
עדשות פריים יכניסו לכם הרבה יותר אור לחיישן, תוכלו לצלם במהירויות תריס הגיוניות גם בתנאי תאורה לקויים, תשתמשו בערכי ISO נמוכים יותר ותצלמו תמונות נקיות יותר מרעשים.

מעבר לעובדה המצילה הזו שהיא יתרון בפני עצמה, יש את יתרון עומק השדה הרדוד שאנחנו כל כך אוהבים. הצמצמים הפתוחים הקיימים בעדשות הפריים מאפשרים לנו לטשטש את הרקע בתמונות באופן כזה שנוכל ליצור תמונות מעניינות גם כאשר הרקע עמוס ומסיח את הדעת. שימושי מאד בצילום פורטרטים.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

חשוב לדעת שכאשר מדובר בצילום באור יום, לא תמיד תוכלו לצלם במפתח הצמצם המרבי של העדשה שלכם מכיוון שמפתח כזה מכניס המון אור, מה שידרוש מכם לצלם במהירויות תריס גבוהות מאוד שלא קיימות בכל המצלמות, ולפעמים גם על ערכי ISO נמוכים.

באופן אישי, כשרכשתי את המצלמה האחרונה שלי, דאגתי לכך שיהיו בה מהירות תריס מקסימאלית 1/8000 ורגישות מינימאלית של ISO-64. אלו מאפשרים לי לצלם בצמצמים פתוחים מאוד גם בשמש של אחר הצהריים.

אם בכל זאת המצלמה שלכם מוגבלת למהירות תריס מקסימאלית של 1/2000 או 1/4000, תמיד תוכלו להרכיב פילטר ND על העדשה, ובכך להקטין את כמות האור הנכנסת אל החיישן ולאפשר לעצמכם לצלם עם צמצמים פתוחים יותר.

דבר נוסף שלא הרבה מתייחסים אליו – צמצם פתוח בעדשה מאפשר לכם צפייה בהירה יותר בעינית המצלמה וגם מאפשרת למערכת הפוקוס לבצע פוקוס מדויק יותר בתנאי תאורה לקויים.

2. הגודל לא קובע.

ועדשות פריים הן ההוכחה לכך. עדשות זום תמיד תהיינה גדולות וכבדות יותר מעדשות הפריים, והן תמיד נותנות תחושה של משהו מאוד מקצועי ואיכותי. מה שהרבה לא יודעים זה שהן מכילות אלמנטים רבים, אז יש סבירות גבוהה יותר שמשהו עלול להשתבש.
זה קצת פחות בעיה כאשר מדובר בעדשות זום מקצועיות ואיכותיות מכיוון שהן בנויות לרוב על הצד הטוב ביותר אך זה תמיד יהפוך אותן ליקרות יותר וגם לפגיעות יותר בהשוואה לעדשות הפריים, כך שזה בהחלט נתון לשיקול.

3. איכות תמונה גבוהה יותר.

כל מי שמצלם בעדשות פריים יגיד לכם שהן מייצרות תמונות חדות, ברורות ומדויקות יותר. יתכן שחלק מהצלמים לא יסכימו עם טענה זו, אך זה בהחלט הגיוני שפחות אלמנטים בתוך העדשה יפחיתו הבהקים, סטייה כרומטית ושאר עיוותים.
למי שלא יודע, סטייה כרומטית (CA) זו סטייה אופטית שבה העדשה מתקשה למקד את ספקטרום הצבעים אל אותה נקודת התכנסות. היא מתבטאת בשוליים צבעוניים בגבולות המפרידים אזורים בהירים ואזורים כהים בתמונה והנטייה שלה להופיע המון בעדשות באיכות נמוכה. בדרך כלל זה קורה בשילוב של אורך מוקד ארוך (טלה) יחד עם צמצם פתוח.
אז לטכנולוגיה בת ימינו כבר יש שיפור משמעותי בתחום, אך עדשות הפריים מעלימות את הסטייה כמעט לחלוטין.
יתרון נוסף לעדשות הפריים – היא יודעת לעשות עבודה טובה בשמירה על החדות גם בקצוות הפריים.

צילום: תומר אלמקייס.

4. קלה לאחיזה ולנשיאה.

מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוצאתם את המצלמה מהתיק, צילמתם תמונה או שתיים והחזרתם את המצלמה לתיק?
עניתם נכון, אין אחת כזו. רובנו מבלים שעות בחברת המצלמה שלנו ולא דקות ספורות. רק בצילום חתונה אני מחזיק את המצלמה/ות עליי בסביבות 12-13 שעות. כשעבדתי עם עדשות זום, זה היה מאוד מאוד כבד ולא נח! דמיינו כתף אחת עם 70-200 וכתף אחת עם 24-70.. יחד עם המצלמות והפלאשים זה בסביבות 5-6 קילו שאני סוחב עליי יום שלם. זה מטורף!
כשעשיתי את המעבר לעדשות פריים, זה נהיה לי הרבה יותר קל. כבר אין כאבי כתפיים וגב אחרי חתונה, ואני גם לא נכנס יותר באנשים ומבקש "סליחה".
עם מעט חלקים נעים בתוך העדשה, עדשות הפריים נוטות להיות קלות יותר מעדשות הזום. באופן טבעי הן לרוב גם קטנות יותר, כך שהן לא בולטות מהגוף והן גם לא מאיימות על המצולמים שלכם.

צילום: תומר אלמקייס.

5. מגבירה את היצירתיות.

אחת העובדות המסקרנות יותר בעדשות הפריים, היא העובדה שעובדים איתן הרבה יותר קשה!
כן, הרבה יותר קל לעבוד כשאתה עומד במקום ומסובב טבעת זום אבל זה קצת מקבע אותנו כצלמים ומרגיל אותנו לדפוס חשיבה וראיה צילומית מסוימת.
עדשת פריים תזיז אתכם ממקומכם ותגרום לכם להפעיל את המח היצירתי שלכם.
סליחה, היא לא תגרום לכם. היא תכריח אתכם.

במילים פשוטות יותר, אם אתם תזוזו במרחב שלכם אתם פשוט תחשבו על מיקום המצלמה והקומפוזיציה באופן מדויק יותר.

אני לא אומר שמי שמתקרב אל הנושא שלו עם זום הוא עצלן מכיוון שיש הרבה מקרים שבהם עדשת זום היא הדרך היחידה לצלם תמונות טובות. מה שאני אומר זה שאם תחזיקו עדשת פריים בתיק שלכם ותצלמו איתה מדי פעם, אתם תוכלו לשפר את היצירתיות שלכם למקום שעדשת זום לא יכולה להביא אתכם אליו.

לא מאמינים לי? יש לי טסט בשבילכם.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, השאירו את עדשת הזום שלכם על אורך מוקד אחד שעליו תחליטו, ותצלמו ככה במשך סט צילומים שלם. אתם תגלו באופן ודאי שאתם עובדים קשה יותר, אבל אתם גם תגלו שזזתם יותר, שהתקרבתם יותר לנושא שלכם ושבסופו של דבר הוצאתם מעצמכם הרבה יותר.

אז איזו עדשת פריים מומלץ לקנות?
לאחר שהקשבתם ליתרונות שבעדשות הפריים, יתכן שלחלקכם נסגרה פינה בנוגע לקנייה, ויתכן שלחלקכם זה הדליק עוד איזשהו פיוז. כך או כך, אם בגללי (או אולי בזכותי) אתם תלכו מחר לרכוש עדשת פריים, אני לפחות רוצה לדאוג לכך שתעשו את הבחירה הנכונה עבורכם.

אחד הדברים הטובים יותר בשימוש בעדשות פריים זה מגוון העדשות העומדות לרשותכם. אלמלא היו לי עדשות פריים, סביר להניח שהייתי מסתובב היום עם 2 עדשות זום שסוגרות לי את כל הפינות, אך עם פריים זה לא כך. בסט צילום אחד אני משתמש עם 4-5 עדשות שונות, ונהנה מכל אחת בפני עצמה, מה שמגביר לי את היצירתיות ואת זריקות האדרנלין.

בואו ניקח בחשבון שכרגע אתם מצלמים בעדשת זום ואתם רוצים להוסיף עדשת פריים אחת לתיק שלכם, ושהיא גם תהיה לכם שימושית..

האופציה היעילה והזולה ביותר שמתאימה לכולם היא עדשת 50 מ"מ שקיימת בגרסת ה-1.8F ובגרסת ה-1.4F (יקרה יותר).
50 מ"מ הוא אורך מוקד הזהה לטווח הראיה של העין האנושית. הוא אינו משנה את הפרספקטיבה של המציאות ולכן יש לו שימושים רבים, החל מצילום רחוב, נוף או פורטרט.

אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז עליכם לקחת בחשבון שבאורך מוקד 50mm התוצאה תהיה באזור ה-75 מ"מ, כך שאם 50 מ"מ זה אורך המוקד שאתם רוצים, אתם תצטרכו לרכוש 35mm.

אם אתם אוהבים להתקרב לנושאים שלכם ולקבל תמונות עם עומק ויזואלי עשיר, אז 35mm או 24mm יעשו את העבודה.
שוב עליכם לזכור את עניין הקרופ ולנהוג בהתאם.

אם אתם אוהבים לצלם את התמונות שלכם מרחוק, אז עדשת טלה כמו 85mm או 100mm יעשו את העבודה.
אני ממליץ לכם לקרוא גם את הפוסט שכתבתי על העדשה 85 מ"מ 1.8F.

לחצו כאן כדי לדעת עוד על עדשות ועל נושא הקרופ.

סיכום

היו לי לא מעט עדשות ב-10 השנים האחרונות. ב-7 שנים מתוך ה-10 אני צילמתי בעדשות זום בלבד. לפני 3 שנים קניתי 50 מ"מ F1.8 ובאותו רגע התאהבתי (!), אבל יותר מאיך שהתאהבתי, אני הייתי מאוד מופתע מעצמי – איך חייתי 7 שנים בלעדיה?

היא זולה, היא קטנה, היא פשוטה, אבל היא איכותית כמו עדשה שעלתה לי 7000 ש"ח. זו ההרגשה שהרגשתי באותו רגע.

אז הבנתי.
הבנתי שבזבזתי זמן במחשבות לא נכונות, ולא איחר להגיע היום שבו החלפתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים. הייתי חייב שהאיכות הזו תופיע בכל התמונות שלי ולא רק בחלקן.

אז אולי אתם לא מעוניינים להיות משוגעים כמוני, אבל אני בהחלט ממליץ לכם להחזיק לפחות עדשת פריים אחת!!!
50 מ"מ (או 35 בקרופ) תעלה לכם כמה מאות בודדות של שקלים, היא תמיד תהיה שם בשבילכם והיא גם תשמש לכם כעדשת גיבוי מעולה.

חברים, כיף גדול שקראתם אותי.

תומר אלמקייס.

הפוסט 5 סיבות לשימוש בעדשת פריים הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

להלן מספר טיפים על מנת להוציא צילום פורטרטים מוצלח וראוי, כדלקמן:

הכרות עם המצולם יכולה להועיל להצלחת הצילומים, יאפשר להגיע אליו ולהוציא צילום מוצלח יותר.

• ממש לא מחויב המציאות להביט ישירות אל המצלמה – מי שאותו מצלמים יכול להביט לכל מקום שהוא רוצה ולהביע תחושת כנות והזדהות וכן לעורר סקרנות. כמו כן, ישנה אפשרות להסתכל על אובייקט אשר מופיע בתמונה, כמו עצם כל שהוא.

זווית הצילום והשימוש בעדשה יוביל את הצופה למקום שאותו אנחנו רוצים להדגיש .

• עליכם למצוא זווית צילום שתהיה מעניינת – אין זה מחייב שהצילום יהיה ממש בגובה העיניים.

לעיתים מומלץ להוציא את המצולם מהמקום אליו הוא רגיל ולנסות למצוא את הרקע שבו הוא ירגיש נוח וגם יהיה מזוהה איתו .

גם בצילום דיוקן יש חשיבות לקומפוזיצייה שתיצור את מה שהצלם רוצה. לדוגמא : הובלת העין, שמירה על חוק השלישים וכדומה ..

• שמרו על פרספקטיבה – יש כל מיני פרספקטיבות, שמרו בעיקר על קו הזהב, מרכז התמונה ממוקם על יחס 1:1.61.
• השתמשו באפקטים שיוסיפו נופך לצילום – כגון: חשיפה איטית, מריחה ואורות. הם יוסיפו אקשן לצילום.

לתאורה חשיבות מכרעת לקבלת הצילום ואופי הצילום המבוקש, תאורה דרמטית תעלה את החדות אך תגדיל את המרקמים. תאורה רכה ומאוזנת עדיפה לצילום ביוטי ועוד…

• עליכם לשים דגש רב לזוויות התאורה – תאורת הצד תפקידה להעניק נופך של מצב רוח, תאורה קדמית ואחורית, אשר תפקידן לשבש את המראה של מי שמצולם הן מעניקות עוצמה מרובה לתמונה וכדאי להשתמש בהן.

מומלץ לחבר את המצולם עם נושא המזוהה איתו ביותר ומשלים את התמונה ומביא ביחד חיבור נכון .

• עשו שימוש רב בתנוחות שלכם – קפצו, עמדו, התהלכו, הסתובבו, קומו מהכיסא – הכל הולך, שנו תנוחות והשפיעו על זוויות התמונה. זה משתלם בסופו של תהליך.

הצילום של הפורטרטים הינו אומנות שדורשת התנסות ומיומנות, על מנת להנציח את שבריר השנייה שמאיר את האובייקט בצורה העמוקה שלו.יכול לקחת לא מעט זמן, התאזרו בסבלנות, היו יצירתיים, לכו עם האינטואיציה וצלמו כמה שיותר.

סטודיו הראל מנוהל על ידי הבעלים שייקה איתן, שמאמין כי הצילום הוא שפה מתפתחת המקשרת בין אנשים. צרו קשר עם סטודיו הראל לאינפורמציה נוספת.

הפוסט צילום פורטרטים הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

עיצוב וצילום מזון

"עיצוב מזון" נשמע כמו התחלה של בדיחה, לעשות סטיילינג לקערת מרק, כיכר לחם וכמה גושים של גבינה צהובה?

אבל.. .עיצוב הסט לצילום מזון חשוב באותה רמה כמו צילום המזון עצמו, ולא סתם משקיעים כל כך הרבה בהעמדה. סט הצילום מחושב ומאורגן הרבה לפני שמתחילים לבשל ולצלם.

חשוב מאוד להכין תוכנית מדויקת של מה הולכים לצלם, איך תיראה כל מנה, איזה אביזרים

צריך, מהם כלי עבודה שצריך, עדשות , תאורה. רפלקטורים, ועוד…

מתחילים עם בניית הסט, תיכנון התמונה והתאורה ורק לאחר שהכל מוכן, מוציאים את המנה ומצלמים.

בחירת תאורה לצילום מזון

האור הוא הגורם המכריע בצילום מזון, הוא יוצר אווירה, מדגיש את הנושא המצולם ומאפיין את הרעיון הכללי.

בחירת האור משמעותית ביצירת האווירה:

אור אחורי המגיע מאחורי המנה המצולמת, מוסיף עומק וקונטור יפה.

אור צדי לעומת זאת, יוצר תלת ממדיות ונפח לתמונה על ידי יצירת צללים.

התאורה שניצור תקבע היכן יובלטו הפרטים שאותם נרצה להדגיש ותיצור תמונה עם עומק ועניין.

בחירת עדשה בצליום מזון

חשוב לבחור בעדשה שמתאימה לסגנון הצילום שאותו אתם רוצים לצלם. הטווחים המומלצים הם 50-100 מ"מ ולצילומים רחבים (כמו מלמעלה למשל) 24 מ"מ או פחות, אך יש להתייחס לעובדה שעדשות רחבות יוצרות לעיתים עיוות מסוים שכדאי להימנע ממנו. עדשת המאקרו היא עדשה נהדרת לצילום תקריבים מפתים.

זוויות צילום וקומפוזיציה

בעבר היה נהוג לצלם מזוויות גבוהות שרואים בהן את כל הצלחת בבירור יחד עם המרכיבים מסביב.

מאוחר יותר זווית הצילום הונמכה לגובה הצלחת. היום כבר אין חוקיות ברורה. הצילום משוחרר יותר ומותאם לתוצאה שאליה רוצים להגיע.

כל חוקי הקומפוזיציה המוכרים לנו פועלים גם בצילום מזון. החל מחוק השלישים, האלכסונים, נקודת מגוז, הולכת עין, חיתוך התמונה ובעיקר משחקי טקסטורה מרקמים של המזון.

8 טיפים לצילום מזון

צלמו הרבה , נסו זוויות צילום שונות ובחרו את היפות ביותר מתוך המבחר שצילמתם.
צלמו את תהליך ההכנה של המנה. לעתים צילום יצירת המנה (חיתוך, בישול) עשוי להיות מרתק כמו המנה המוכנה ואף יותר.
מזון "נבול" אינו מושך- השקיעו זמן בבחירת חומרי הגלם הטריים והיפים ביותר.
אביזרים- שימו לב לא רק לסידור של המנה, אלא להקשר של התמונה. אפשר לשים אותה בתוך צלחת או קערה עם כל סידור השולחן סביבה, אבל חשוב לא להעמיס את תמונה יותר מידי.
אחת הדרכים לשדרג את התמונה, היא לשפר את מראה האוכל. דרך אחת היא למרוח את המזון בשמן באמצעות מברשת. השמן יעניק מראה וברק מלאכותיים שיוסיפו לאיכות צילום.
עומק שדה רדוד מבודד את המנה ומבליט אותה.
ירקות כגון ברוקולי, אספרגוס ושעועית ירוקה יקבלו גוון ירוק עמוק לאחר חליטה קצרה וטבילה במי קרח.
עבודה מהירה- המנה נראית יפה, טריה ומגרה רק בדקות הראשונות שהיא מוגשת אחר כך הפירות משחירים, הירקות נובלים הגלידה נמסה והרטבים מתקשים אז חייבים לצלם מהר.
רוצה להתחיל לצלם > >

הפוסט צילום ועיצוב מזון הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

מצלמות DSLR היו כאן תמיד והבחירה של צלמים היתה רק בין היצרן היפני הזה או היצרן היפני השני שכמובן מלווה בדחקות על בחירת מצלמה בחברה כזו ולא אחרת הייתה כמעט כמו אוהדי מכבי מול הפועל. ואז החלו להיכנס מצלמות חסרות המראה – Mirrorless, וכשמן הן לא ממש חסרות משהו משמעותי אולי אף יש להן יתרון משמעותי והן נותנות מלחמה לא פשוטה למצלמות DSLR.

השחקן הראשון שפרץ לשוק עם מצלמות מירור לס עם חיישן מלא היה סוני עם דגם הa7 אולם בעקבותיו יש גם שחקנים חדשים, והגדילו לעשות חברת פוג'י שהוציאו לשוק מצלמות חסרות המראה גם מצלמה בפורמט בינוני מצלמת Fuji GFX-50S שנכנסה למקום שעד עכשיו לא ממש היה מוכר .

הבחירה לא פשוטה. פרמטרים רבים משפיעים על הבחירה – משקל, איכות צילום, צפייה דרך עינית או מסך, מבחר עדשות, וגם פוזה…

איכות התוצאה, מצלמות DSLR וגם מצלמות המירור לס מצלמות תמונות באיכות גבוהה, בתחילת הדרך מצלמות חסרות המראה צילמו באיכות נמוכה בגלל חיישנים קטנים יותר שקלטו פחות אור. זה השתנה. היום חיישניי מצלמות מירור לס רגישים יותר ועם רעשים פחותים אפילו לעיתיים פחות ממצלמות הרפקס..

במצלמות הרפלקס שהכרנו כבר מעולם הסרטים היתה מערכת של פריסקופ שנתן לנו את האפשרות להתבונן בפריים שלנו דרך העדשה בצורה כמעט מושלמת ולתכנן את הפריים…

במצלמות המירור לס האור שנכנס לעדשה עובר ישר לחיישן ללא מתווכים והדימוי מוצג על המסך או בעינית. היתרון המשמעותי מתחיל כבר כאן באפשרות שלנו לראות את הצילום שיתקבל בטרם צולם.

גודל ומשקל – המראה שהייתה אלמנט משמעותי במצלמה תפסה מקום רציני ונפח במצלמת הDSLR ואילו כאן היא איננה ועל כן משקל המצלמה ירד בצורה משמעותית . דבר שנתן לנו גם יתרון בסחיבת ציוד וגם לא פחות חשוב בהשפעה על המצולמים שלנו בצילומי רחוב וכדומה, המצלמה לא מאיימת כמו מצלמות הרפלקס הגדולות ..

פורמט מלא FF או פורמט קרופ – אז פה השאלה היא הרבה יותר משמעותית מצילום במצלמת DSLR, היות שאם הבחירה שלנו במצלמות חסרות המראה היא עניין של גודל אז מצלמות פול פריים יביאו את מצלמת המירור לס למצב של כמעט כמו הגודל של ה-DSLR. גודלן של העדשות גדול כמו העדשות של מצלמות רפלקס רגילות כך שיצא הרווח בהפסד, משהו שלדעתי הוא לא תורם במובן המשקל והגודל כמעט כלום.

יתרון נוסף שנובע ממבנה מצלמות חסרות המראה הוא מהירות צילום ברצף שעלה למהירויות מרשימות של עד 11 פריימים לשניה הדבר נובע מכך שאין למצלמה צורך ל"בזבז" זמן בהעלאת המראה ויכולה להגיע למהירויות קצרות יותר בצילום ברצף.

צילום הוידיאו במצלמות חסרות המראה נותן פייט רציני למצלמות הDSLR בעיקר בגלל פוקוס מהיר יותר במצלמות חסרות המראה.

חיסרון של מצלמות חסרות המראה שעד לרגע זה לא ממש נפתר הוא "זלילת" סוללות גבוהה מאוד בעיקר בגלל שימוש במסך ובעינית דיגיטליים שצורכים אנרגיה רבה, כך שלצלם ממוצע שיוצא ליום צילום יש צורך להצטייד בספר סוללות להשלמת יום צילומים שבמקרה הזה מצלמת DSLR יכולה לשרוד יום צילומים כמעט מלא עם סוללה בודדת.

לסיכום, מלחמה לא פשוטה בין מצלמות הDSLR לחסרות המראה שכנראה רק תעלה דרגה ככול שהטכנולוגיה תתקדם. עדיין יש פערים לטובת מצלמות ה,DSLR אבל לדעתי זה הולך ומצטמצם. למי שנושא משקל, זריזות, וצילום רחוב לא מאיים חשובים לו, אז מצלמות חסרות המראה הן בהחלט אופצייה מצויינת ועדיפה על מצלמות הDSLR שכנראה יאבדו את הבכורה בשלב מסויים.

הפוסט מצלמות MirrorLess (חסרות מראה) הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.

מי שמחפש לימודי צילום רוצה גם להעמיק את הידע האישי שלו שקשור בצילום תמונות וייתכן וירצה בעתיד לעסוק בתחום זה. כיום יש ביקוש רב לצילומים של צלמים מקצועיים כך שיש ביקוש לתחום זה. סביר מאד להניח שמי שרוצה ללמוד צילום בצורה מקצועית ומסודרת עושה זאת מכיוון שהצילום היווה עבורו תחביב במשך לא מעט שנים וכעת הוא החליט שזה הזמן הנכון להפוך את התחביב למקצוע של ממש ולהתפרנס מביצוע פעולה שממילא אוהבים ונהנים ממנה. מה שחשוב כעת זה לבחור את המקום שבו מחליטים ללמוד ולהבין בדיוק אילו תכנים יועברו בקורס. חשובה לא פחות התעודה שתתקבל בסיום הקורס והאפשרויות המקצועיות שייפתחו בפניהם של הבוגרים ברגע שהתעודה תהיה בידם.

מה לומדים בקורס צילום?
יש הרבה מאד מה לדעת וללמוד כשרוצים לעסוק בצילום בעיסוק עיקרי. בעבר היו נפוצים סוגים שונים של מצלמות שכיום כבר לא קיימים והמצלמות משולבות עם אלמנט דיגיטלי, כך שצריך להכיר אותן לעומק, לדעת אילו פונקציות אפשריות בהן, מה ההבדלים בין הסוגים או הדגמים השונים ובאילו מצב או מקום כדאי להשתמש בכל אחת מהפונקציות האלה. להלן נושאים נוספים שלומדים בקורס צילום ושהצלם תמיד בוחן על פיהם את מושא הצילום שלו –

אור וצל – בכל סוג של צילום יש התייחסות לכמות ואופי התאורה במקום, כמו גם למשחק של הצל על האובייקט המצולם. חשוב מאד להכיר סוגים שונים של הצל ובמידה ותנאי האור לא מספקים – הצלם המקצועי יידע איך להתמודד עם כל מצב.
העמדה ומיקום – יש חשיבות לבנייה נכונה של המיקום בתמונה (קומפוזיציה). קרבה למצלמה או ריחוק ממנה, היחס בין אובייקטים שונים שמצולמים באותה התמונה, פרופורציות נכונות ועוד.
שימוש במצלמה – המצלמות כיום לא רק משוכללות אלא גם יקרות אך מאפשרות הרבה מאד מרחב פעולה. חשוב מאד להכיר לעומק את האפשרויות השונות, להבין מה ההבדלים בין פונקציה זו לאחרת, מתי כדאי לעשות שימוש בכל אפשרות שקיימת, כמו גם מאילו עדיף להתרחק.
תאורה ושימוש מושכל בצמצם וחשיפה – למצלמה יש תפקיד חשוב מאד באופן שבו התמונה מצולמת והנושא של חשיפה ושימוש בצמצם הוא אחד המרכזיים בכל לימודי צילום. יש הרבה מה לדעת ומה לעשות ולוקח זמן להבין מה הנתונים הנכונים בכל מצב ובכל מקום.
עדשות ופילטרים – גם כאן מדובר בעולם ומלואו. כל מצלמה מגיעה עם עדשה אחת לפחות וישנם עוד סוגים רבים של עדשות שבעזרתם אפשר להשפיע על מה שמצולם – להתקרב או להתרחק וכמובן לשנות את הצבעים של התוצאה הסופית על ידי שימוש מושכל בפילטרים.
צילומי שטח שונים – כאשר מדובר בשטח אפשר לחלק את הנושא הזה לתת קטגוריות – שטח אורבני, שטח בחיק הטבע, חוף הים, צילום בשעות הלילה ועוד. חלק בלתי נפרד של קורס צילום יהיה התנסות מעשית בצילום בהזדמנויות ומקומות שונים על מנת לחוש את ההבדלים וליישם את הידע התיאורטי שנלמד בכיתה.
עיבוד תמונות – גם זה מהווה חלק מצו השעה, על פי עבודה רבה מבוצעת מאחורי הקלעים אחרי שהתמונה צולמה. אפשר לשפר או לשנות מעט אזורים מסוימים, אפשר לטשטש כתמים או לכלוך או להדגיש את מה שחשוב שהמתבונן יראה.
מתן חוות דעת – אמנם מדובר בהתבוננות סובייקטיבית ולא תמיד אפשר לקבל חוות דעת דומות מצלמים שונים – אך עקרונות שקשורים לעולם הצילום הם עקרונות קבועים וידועים ובעת הקורס חשוב מאד שהתלמידים יקבלו משוב ופידבקים מהחברים שלהם על מנת שיידעו איך להשתפר. מנגד – נותני חוות הדעת ילמדו להעביר ביקורת בצורה מקצועית ונכונה שתסייע לצלם להשתפר ולהשיג תוצאות טובות יותר.

איך לבחור לימודי צילום?
חשוב מאד לבחון לעומק את הסילבוס של כל קורס צילום. יש חשיבות למשך הקורס ולאורך השיעורים, כמו גם לכך שהתנסויות בשטח חייבות להיות חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. חלק ממוסדות הלימוד דורשים רמה מסוימת של ידע וניסיון וישנם גם לא מעט קורסים שפתוחים לקהל הרחב וכל אחד יכול להירשם אליהם. חשוב מאד לדעת מראש איזה קורס בוחרים ולוודא שהוא מתאים לרמה האישית של התלמיד. במידה ויש ספק או שלא בטוחים – לבטח יש את מי לשאול או עם מי להתייעץ בטרם הרישום.

מומלץ לשים לב איזו תעודה מתקבלת בסיום הקורס, האם יש מקומות עבודה או צלמים בתחום שמכירים אותה וממליצים על אותו המקום ככזה שמתבצעים בו לימודים ברמה גבוהה, האם אפשר עם התעודה להירשם ללימודי המשך ואילו תכני מקצועיים יהיו מפורטים בתעודה. בעזרת הידע שרכש והתעודה שקיבל ימשיך התלמיד הלאה בדרכו המקצועית בעולם הצילום כך שיש הרבה מה לבדוק וחשוב מאד לבחון לעומק את כל ההיבטים של הקורס שעומד על הפרק.

הפוסט מה כוללים לימודי צילום הופיע לראשונה ב-סטודיו הראל.