אין ספק שעדשות זום הן פתרון מצוין כאשר מדובר בנוחות של הצלם. הן מביאות איתן מגוון רחב של אורכי מוקד, וכל שעל הצלם לעשות הוא להזיז את פרק כף ידו על מנת לשנות אורך המוקד של העדשה, יתרון התורם לגמישות יוצאת דופן.
יחד עם זאת, עדשות הזום דורשות בדרך כלל איזושהי פשרה מבחינת איכות התמונה.
כדי שנוכל לשנות את אורכי המוקד, מכילה העדשה קבוצות של אלמנטים שזזים קדימה ואחורה בזמן ביצוע "הזום", ולכל תזוזה כזו יש השפעה אופטית על התמונה שלנו.
בדרך כלל יש השפעה שלילית על חדות התמונה, אך לעתים יוקצנו גם עיוותי החבית (בטווח הקצר), עיוותי כרית המחטים (בטווח הארוך), החשכת פינות הפריים והסטייה הכרומטית (CA).
אם בכל זאת חשובה לנו הגמישות ואנו מעוניינים לרכוש עדשת זום (אורך מוקד משתנה), וכן נבקש לשמור על איכות אופטית גבוהה, נאלץ לשלם מחיר גבוה ולהתפשר על עדשה כבדה.
לעומתה, עדשת הפריים היא עדשה בעלת אורך מוקד אחד. עדשות מסוג כזה מתאפיינות לרוב באיכות אופטית מצוינת ובצמצמים פתוחים מאוד. מלבד היתרונות האופטיים המצויים בה, קיימים גם היתרונות הפסיכולוגיים והאמנותיים שגם עליהם נדבר היום.
השאלה הנשאלת ביותר היא האם שווה לוותר על הגמישות הרבה של עדשת הזום לטובת האיכות של עדשת פריים?
אז אז ברור שקודם כל הכל צריך להיות תואם לצרכים שלנו כצלמים, ומכיוון שאנחנו רוצים מלאי מושלם של ציוד אנחנו שואפים לכסות את כל הטווחים שאנחנו צריכים.
הפתרון הבסיסי ביותר לכיסוי טווח רחב של אורכי מוקד – היא עדשת הזום, כמובן. זו בסך הכל בחירה די הגיונית וגם חסכונית, אך יחד עם זאת אני חושב שגם אם 100% מהצרכים שלכם מצריכים עדשת זום, עדיין מומלץ שלכל צלם תהיה לפחות עדשת פריים אחת בתיק.
אז אתם בטח שואלים: מה כל כך מיוחד בעדשת פריים? ולמה היא תהיה לנו טובה כל כך?
יש לא מעט סיבות לכך, אבל העיקרית שבהן היא לימודי צילום, כי עם עדשת פריים אנחנו לומדים הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל והרבה יותר מהר!
אם כן, בחלק הראשון של הפוסט ריכזתי עבורכם 5 סיבות מהותיות לכך שגם אתם צריכים לפחות עדשת פריים אחת בתיק הצילום שלכם.
בחלקו השני של הפוסט אתן לכם מס' טיפים שיעזרו לכם לרכוש את עדשת הפריים הבאה שלכם.
1. הצמצם פתוח לרווחה.
אחד היתרונות הבולטים בעדשות פריים היא שמדובר בדרך כלל בעדשות מהירות – והכוונה היא לעדשות עם מפתח צמצם מרבי גדול המאפשר צילום במהירויות תריס מהירות יותר.
לצורך ההשוואה – בעדשת זום/קיט אופיינית כמו 18-55 שכולכם מכירים, הצמצם הוא F3.5 בטווח הקצר ביותר (18mm) ו-F5.6 בטווח הארוך ביותר (55mm). ישנן עדשות זום בעלות מפתח צמצם מקסימאלי של 2.8F וישנן את עדשות הפריים ש-להן יש מפתחי צמצם פתוחים יותר באופן משמעותי כמו F1.2 (בקנון), F1.4, או F1.8 בהתאם לדגם העדשה.
נשמע מפתה? כמובן שכן…
בתנאי תאורה לקויים, עדשת פריים בעלת מפתח צמצם גדול עשויה "להציל" אתכם בהרבה מקרים שבלעדיה הייתם נאלצים לצלם במהירויות תריס איטיות או פשוט להעלות את ערך ה-ISO ככל הניתן.
עדשות פריים יכניסו לכם הרבה יותר אור לחיישן, תוכלו לצלם במהירויות תריס הגיוניות גם בתנאי תאורה לקויים, תשתמשו בערכי ISO נמוכים יותר ותצלמו תמונות נקיות יותר מרעשים.
מעבר לעובדה המצילה הזו שהיא יתרון בפני עצמה, יש את יתרון עומק השדה הרדוד שאנחנו כל כך אוהבים. הצמצמים הפתוחים הקיימים בעדשות הפריים מאפשרים לנו לטשטש את הרקע בתמונות באופן כזה שנוכל ליצור תמונות מעניינות גם כאשר הרקע עמוס ומסיח את הדעת. שימושי מאד בצילום פורטרטים.
צילום: תומר אלמקייס.
צילום: תומר אלמקייס.
חשוב לדעת שכאשר מדובר בצילום באור יום, לא תמיד תוכלו לצלם במפתח הצמצם המרבי של העדשה שלכם מכיוון שמפתח כזה מכניס המון אור, מה שידרוש מכם לצלם במהירויות תריס גבוהות מאוד שלא קיימות בכל המצלמות, ולפעמים גם על ערכי ISO נמוכים.
באופן אישי, כשרכשתי את המצלמה האחרונה שלי, דאגתי לכך שיהיו בה מהירות תריס מקסימאלית 1/8000 ורגישות מינימאלית של ISO-64. אלו מאפשרים לי לצלם בצמצמים פתוחים מאוד גם בשמש של אחר הצהריים.
אם בכל זאת המצלמה שלכם מוגבלת למהירות תריס מקסימאלית של 1/2000 או 1/4000, תמיד תוכלו להרכיב פילטר ND על העדשה, ובכך להקטין את כמות האור הנכנסת אל החיישן ולאפשר לעצמכם לצלם עם צמצמים פתוחים יותר.
דבר נוסף שלא הרבה מתייחסים אליו – צמצם פתוח בעדשה מאפשר לכם צפייה בהירה יותר בעינית המצלמה וגם מאפשרת למערכת הפוקוס לבצע פוקוס מדויק יותר בתנאי תאורה לקויים.
2. הגודל לא קובע.
ועדשות פריים הן ההוכחה לכך. עדשות זום תמיד תהיינה גדולות וכבדות יותר מעדשות הפריים, והן תמיד נותנות תחושה של משהו מאוד מקצועי ואיכותי. מה שהרבה לא יודעים זה שהן מכילות אלמנטים רבים, אז יש סבירות גבוהה יותר שמשהו עלול להשתבש.
זה קצת פחות בעיה כאשר מדובר בעדשות זום מקצועיות ואיכותיות מכיוון שהן בנויות לרוב על הצד הטוב ביותר אך זה תמיד יהפוך אותן ליקרות יותר וגם לפגיעות יותר בהשוואה לעדשות הפריים, כך שזה בהחלט נתון לשיקול.
3. איכות תמונה גבוהה יותר.
כל מי שמצלם בעדשות פריים יגיד לכם שהן מייצרות תמונות חדות, ברורות ומדויקות יותר. יתכן שחלק מהצלמים לא יסכימו עם טענה זו, אך זה בהחלט הגיוני שפחות אלמנטים בתוך העדשה יפחיתו הבהקים, סטייה כרומטית ושאר עיוותים.
למי שלא יודע, סטייה כרומטית (CA) זו סטייה אופטית שבה העדשה מתקשה למקד את ספקטרום הצבעים אל אותה נקודת התכנסות. היא מתבטאת בשוליים צבעוניים בגבולות המפרידים אזורים בהירים ואזורים כהים בתמונה והנטייה שלה להופיע המון בעדשות באיכות נמוכה. בדרך כלל זה קורה בשילוב של אורך מוקד ארוך (טלה) יחד עם צמצם פתוח.
אז לטכנולוגיה בת ימינו כבר יש שיפור משמעותי בתחום, אך עדשות הפריים מעלימות את הסטייה כמעט לחלוטין.
יתרון נוסף לעדשות הפריים – היא יודעת לעשות עבודה טובה בשמירה על החדות גם בקצוות הפריים.
צילום: תומר אלמקייס.
4. קלה לאחיזה ולנשיאה.
מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוצאתם את המצלמה מהתיק, צילמתם תמונה או שתיים והחזרתם את המצלמה לתיק?
עניתם נכון, אין אחת כזו. רובנו מבלים שעות בחברת המצלמה שלנו ולא דקות ספורות. רק בצילום חתונה אני מחזיק את המצלמה/ות עליי בסביבות 12-13 שעות. כשעבדתי עם עדשות זום, זה היה מאוד מאוד כבד ולא נח! דמיינו כתף אחת עם 70-200 וכתף אחת עם 24-70.. יחד עם המצלמות והפלאשים זה בסביבות 5-6 קילו שאני סוחב עליי יום שלם. זה מטורף!
כשעשיתי את המעבר לעדשות פריים, זה נהיה לי הרבה יותר קל. כבר אין כאבי כתפיים וגב אחרי חתונה, ואני גם לא נכנס יותר באנשים ומבקש "סליחה".
עם מעט חלקים נעים בתוך העדשה, עדשות הפריים נוטות להיות קלות יותר מעדשות הזום. באופן טבעי הן לרוב גם קטנות יותר, כך שהן לא בולטות מהגוף והן גם לא מאיימות על המצולמים שלכם.
צילום: תומר אלמקייס.
5. מגבירה את היצירתיות.
אחת העובדות המסקרנות יותר בעדשות הפריים, היא העובדה שעובדים איתן הרבה יותר קשה!
כן, הרבה יותר קל לעבוד כשאתה עומד במקום ומסובב טבעת זום אבל זה קצת מקבע אותנו כצלמים ומרגיל אותנו לדפוס חשיבה וראיה צילומית מסוימת.
עדשת פריים תזיז אתכם ממקומכם ותגרום לכם להפעיל את המח היצירתי שלכם.
סליחה, היא לא תגרום לכם. היא תכריח אתכם.
במילים פשוטות יותר, אם אתם תזוזו במרחב שלכם אתם פשוט תחשבו על מיקום המצלמה והקומפוזיציה באופן מדויק יותר.
אני לא אומר שמי שמתקרב אל הנושא שלו עם זום הוא עצלן מכיוון שיש הרבה מקרים שבהם עדשת זום היא הדרך היחידה לצלם תמונות טובות. מה שאני אומר זה שאם תחזיקו עדשת פריים בתיק שלכם ותצלמו איתה מדי פעם, אתם תוכלו לשפר את היצירתיות שלכם למקום שעדשת זום לא יכולה להביא אתכם אליו.
לא מאמינים לי? יש לי טסט בשבילכם.
בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, השאירו את עדשת הזום שלכם על אורך מוקד אחד שעליו תחליטו, ותצלמו ככה במשך סט צילומים שלם. אתם תגלו באופן ודאי שאתם עובדים קשה יותר, אבל אתם גם תגלו שזזתם יותר, שהתקרבתם יותר לנושא שלכם ושבסופו של דבר הוצאתם מעצמכם הרבה יותר.
אז איזו עדשת פריים מומלץ לקנות?
לאחר שהקשבתם ליתרונות שבעדשות הפריים, יתכן שלחלקכם נסגרה פינה בנוגע לקנייה, ויתכן שלחלקכם זה הדליק עוד איזשהו פיוז. כך או כך, אם בגללי (או אולי בזכותי) אתם תלכו מחר לרכוש עדשת פריים, אני לפחות רוצה לדאוג לכך שתעשו את הבחירה הנכונה עבורכם.
אחד הדברים הטובים יותר בשימוש בעדשות פריים זה מגוון העדשות העומדות לרשותכם. אלמלא היו לי עדשות פריים, סביר להניח שהייתי מסתובב היום עם 2 עדשות זום שסוגרות לי את כל הפינות, אך עם פריים זה לא כך. בסט צילום אחד אני משתמש עם 4-5 עדשות שונות, ונהנה מכל אחת בפני עצמה, מה שמגביר לי את היצירתיות ואת זריקות האדרנלין.
בואו ניקח בחשבון שכרגע אתם מצלמים בעדשת זום ואתם רוצים להוסיף עדשת פריים אחת לתיק שלכם, ושהיא גם תהיה לכם שימושית..
האופציה היעילה והזולה ביותר שמתאימה לכולם היא עדשת 50 מ"מ שקיימת בגרסת ה-1.8F ובגרסת ה-1.4F (יקרה יותר).
50 מ"מ הוא אורך מוקד הזהה לטווח הראיה של העין האנושית. הוא אינו משנה את הפרספקטיבה של המציאות ולכן יש לו שימושים רבים, החל מצילום רחוב, נוף או פורטרט.
אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז עליכם לקחת בחשבון שבאורך מוקד 50mm התוצאה תהיה באזור ה-75 מ"מ, כך שאם 50 מ"מ זה אורך המוקד שאתם רוצים, אתם תצטרכו לרכוש 35mm.
אם אתם אוהבים להתקרב לנושאים שלכם ולקבל תמונות עם עומק ויזואלי עשיר, אז 35mm או 24mm יעשו את העבודה.
שוב עליכם לזכור את עניין הקרופ ולנהוג בהתאם.
אם אתם אוהבים לצלם את התמונות שלכם מרחוק, אז עדשת טלה כמו 85mm או 100mm יעשו את העבודה.
אני ממליץ לכם לקרוא גם את הפוסט שכתבתי על העדשה 85 מ"מ 1.8F.
לחצו כאן כדי לדעת עוד על עדשות ועל נושא הקרופ.
סיכום
היו לי לא מעט עדשות ב-10 השנים האחרונות. ב-7 שנים מתוך ה-10 אני צילמתי בעדשות זום בלבד. לפני 3 שנים קניתי 50 מ"מ F1.8 ובאותו רגע התאהבתי (!), אבל יותר מאיך שהתאהבתי, אני הייתי מאוד מופתע מעצמי – איך חייתי 7 שנים בלעדיה?
היא זולה, היא קטנה, היא פשוטה, אבל היא איכותית כמו עדשה שעלתה לי 7000 ש"ח. זו ההרגשה שהרגשתי באותו רגע.
אז הבנתי.
הבנתי שבזבזתי זמן במחשבות לא נכונות, ולא איחר להגיע היום שבו החלפתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים. הייתי חייב שהאיכות הזו תופיע בכל התמונות שלי ולא רק בחלקן.
אז אולי אתם לא מעוניינים להיות משוגעים כמוני, אבל אני בהחלט ממליץ לכם להחזיק לפחות עדשת פריים אחת!!!
50 מ"מ (או 35 בקרופ) תעלה לכם כמה מאות בודדות של שקלים, היא תמיד תהיה שם בשבילכם והיא גם תשמש לכם כעדשת גיבוי מעולה.
חברים, כיף גדול שקראתם אותי.
תומר אלמקייס.
